בית הכנסת הכוראלי (סמרה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מבנה ריקה. בית הכנסת הכוראלירוסית: Самарская хоральная синагога) נמצא בסמרה שבמחוז הוולגה הפדרלי ברוסיה. בית הכנסת תוכנן על ידי האדריכל זלמן קליינרמן.

בנייה

בית הכנסת נבנה בשנים 1903–1908 בסגנון נאו-עות'מאני על פי העיצוב של האדריכל המקומי זלמן קליינרמן ברחוב ניקולייבסקי (אז) 41. הפתיחה הטקסית של בית הכנסת התקיימה ב-31 באוגוסט 1908. לפני מלחמת העולם הראשונה היה בית הכנסת הגדול ביותר באירופה לאחר חרקוב.

בניית בית הכנסת נבעה מהאוכלוסייה היהודית הגדלה בסמרה, לאחר ששני בתי הכנסת הקיימים כבר לא הספיקו. לאחר אישור הבקשה, החלה הבנייה בשנת 1903, עם מקום ל-1000 מושבים.

פתיחת בית הכנסת

בחזית המבנה, לוח זיכרון מציין את אלה אשר תרמו תרומה ראויה לבניית בית הכנסת, הכוללים את האדריכל זלמן קליינרמן, את עוזרו רפאל מרגוליס ואת תומכיה הפיננסיים של הבנייה. סיוע כספי ניתן על ידי סוחרים רוסים ובעלי מלאכה.

פתיחת בית הכנסת נחגגה בעיר. המגזין "Gorodskoj Westnik" דיווח כי הפתיחה התקיימה בהשתתפות ראש העיר, סגן המושל, יועצים, וציבור רחב.

בתקופה הסובייטית

ב-19 באוקטובר 1928 סגרו השלטונות את בית הכנסת[1] והקימו בית תרבות ומאוחר יותר מאפייה[2]. ב-20 בפברואר 1995, נרשם הבניין כמורשת תרבותית בעלת חשיבות למדינה.

בתחילת המאה ה-21

בדצמבר 2007, התעניינו הרשויות של הפדרציה הרוסית של הקהילות היהודיות בשיקום המבנה משום שבמשך עשר השנים האחרונות חלה הידרדרות משמעותית במצבו של הבניין (חלק נכבד מהציוד נגנב, אף על פי שהספרייה ניצלה).

בית הכנסת משוחזר[3]. הוא מוקף בגדר והכניסה פנימה אסורה.

בצדו השני של רחוב סדוודה (מספר 52) נפתח בית הכנסת "אור ישראל" ("אוֹצֶר") בינואר 2008. ההצגה החגיגית של ספרי התורה שנתרמו על ידי בית הכנסת של הקהילה במוסקבה נעשתה ב-27 בינואר.

גלריה

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית הכנסת הכוראלי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Г. М. Ронкин. Синагоги мира., М. «Поматур», 2005
  2. ^ Андрей Демидов, Ирина Демидова. Мелодии старой Самары., Самара, 1992
  3. ^ משה ויסברג, הונחה אבן הפינה לאחד מבתי הכנסת היפים באירופה, באתר בחדרי חרדים, 6 באוקטובר 2021
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0