בית הספר היסודי אמה א. בוקר
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מוסד לימודי ריקה. בית הספר היסודי אמה א. בוקר (באנגלית: Emma E. Booker Elementary School) הוא בית ספר יסודי ציבורי בסרסוטה, פלורידה, שנפתח בסתיו 1989. זהו אחד מבתי הספר של רשת בוקר, עם חטיבת ביניים ותיכון באותו השם בקרבת מקום. זה חלק מבתי הספר הציבוריים של מחוז סרסוטה.
בתי הספר של בוקר
בתי הספר של בוקר נקראו על שם אמה א. בוקר, מחנכת אפרו-אמריקאית שהחלה ללמד בבית הספר השחור הראשון של מחוז סרסוטה, Sarasota Grammar School, ב-1918. בערך באותה תקופה, גב' בוקר החלה לקחת שיעורים בקולג' במהלך חופשת בית הספר בקיץ. עד 1923 היא הפכה למנהלת בית הספר, שלא היה לו מבנה פיזי והשתמש באולמות שכורים לשיעורים. תלמידיה "ישבו ליד שולחנות העשויים מארגזים כתומים, ולמדו מספרים שאולים שהושלכו מבתי הספר הלבנים".[1]
ג'וליוס רוזנוולד, בעלים חלקי של סירס, הקים את קרן רוזנוולד בשנת 1917 כדי לסייע לבתי ספר אפרו-אמריקאים בדרום במימון. במהלך השנים הראשונות להקמתה, הקרן סיפקה את האמצעים לבית הספר האפרו-אמריקאי הראשון בסרסוטה, הממוקם ברחוב 7 ושדרת הלימון, כפי שפרסמה אמה בוקר את מצוקת בית הספר. בית הספר (עם ארבע כיתות ואודיטוריום) נפתח בשמונה כיתות במהלך שנת הלימודים 1924/25. ביום הפתיחה, אמה בוקר הובילה את המורים והתלמידים שלה מאולם ההשכרה של אבירי פיתיאס לבית הספר החדש.[2] לאחר 20 שנה של לימודים בקולג' הקיץ, היא השיגה את התואר הראשון שלה ב-1937.
בתי הספר של בוקר נקראו לכבודה בסוף שנות השלושים של המאה ה-20 והורחבו כך שיכללו בית ספר תיכון.[3] כשבית הספר היסודי אמה א. בוקר נקרא לכבודה, נאמר בעיתון: "אמה בוקר התמידה, עודדה את התלמידים באופן אישי, חתמה את המשך השכלתם ולחצה על מנהלים חסרי פשרה לספק לשחורים את אותן הזדמנויות חינוכיות הזמינות ללבנים".[4]
מ-1939 עד 1989, בתי הספר של בוקר חלקו כולם קמפוס ברחוב מירטל ובשדרת אורנג' בסרסוטה. בשנת 1966, 12 שנים לאחר התיק של בית המשפט העליון בארצות הברית בראון נגד מועצת החינוך. מועצת החינוך סיימה את ההפרדה בבתי הספר, רק 36 תלמידים אפרו-אמריקאים נרשמו לבתי הספר התיכוניים הלבנים. בשנת 1967, מועצת בית הספר של מחוז סרסוטה סגרה את תיכון בוקר, וכתוצאה מכך התלמידים שם נאלצו ללמוד בבית הספר התיכון הלבן סרסוטה. קהילת ניוטאון מחתה על סגירת בית הספר בוקר על ידי החרמת בתי הספר הציבוריים ושליחה של ילדיהם ל"בתי ספר לחופש" בכנסיות המקומיות. תיכון בוקר נפתח מחדש ב-1970 והפך זמן קצר לאחר מכן לבית ספר לאמנויות חזותיות ואמנויות הבמה.[5] הקמפוס המשולב של בית הספר בוקר פוצל לבית הספר היסודי אמה א. בוקר בשנת 1989 ולבית הספר התיכון בוקר בשנת 2003, כאשר בית הספר התיכון בוקר שופץ במיקום הקודם שלו.
ביקורו של הנשיא בוש ב-2001
בית הספר זכה לתשומת לב בינלאומית בעקבות ביקורו של נשיא ארצות הברית ג'ורג' וו. בוש בבוקר ה-11 בספטמבר 2001. בבית הספר נודע לבוש על התרסקות המטוס השני במרכז הסחר העולמי, ושם אמר את תגובתיו הפומביות הראשונות על פיגועי 11 בספטמבר.[6]
דיווח על פיגועים
תאונת המטוס הראשונה במרכז הסחר העולמי אירעה כעשר דקות לפני שהנשיא הגיע לבית הספר. צלם מאגר עיתונות שמע הודעת רדיו לפיה מזכיר העיתונות של הבית הלבן ארי פליישר יידרש כדי לענות על שאלות על "התרסקות" ושיש שיחה בהמתנה מקונדוליזה רייס. בוש נכנס לכיתה ב' של סנדרה קיי דניאלס, שם הכיר את הכיתה עם מזכיר החינוך רוד פייג' ולחץ יד לגברת דניאלס. לאחר מכן הוא והמורה התיישבו מול התלמידים היושבים כדי לקרוא את סיפור הילדים, עז המחמד.[8]
בערך בשעה 9:05 בבוקר ראש הסגל של הבית הלבן, אנדרו קארד, לחש באוזנו של בוש, "מטוס שני פגע במגדל השני. אמריקה תחת מתקפה". בוש נראה מתוח אבל נשאר יושב במשך שבע דקות בערך והמשיך להקשיב בזמן שהילדים קוראים ביחד את הסיפור, לפעמים חוזרים על שורות כדי לעמוד בהנחיות המורה. הקריאה הסתיימה במשפט "עוד יגיע" ובוש שאל את הכיתה: "מה זה אומר - 'עוד יגיע'?" לאחר שהשיב תלמיד, הוא שיבח את כישורי הקריאה של התלמידים ועודד אותם להמשיך ולתרגל, לפני שהתנצל ויצא מהחדר.[9]
לפי ביל סמון בספרו "Fighting Back: The War on Terrorism from Inside the White House", ארי פליישר היה בחלק האחורי של הכיתה כשהוא מחזיק בלוק שעליו כתב: "אל תגיד כלום עדיין".[10] סמון טען שלמרות שבוש לא הרכיב את משקפיו, הוא הצליח לקרוא את ההודעה הזו והיא נעלמת מעיני התקשורת. עוד אמר סמון:
בוש תהה אם עליו לסלוח לעצמו ולסגת לחדר הצוות, שם אולי יוכל לגלות מה לעזאזל קורה. אבל איזה סוג של מסר זה ישלח - הנשיא קם בפתאומיות ויוצא מחבורה של תלמידי כיתה ב' בעיר הפנימית ברגע שלהם באור הזרקורים הלאומי?[11]
מסיבת עיתונאים
בוש ערך מסיבת עיתונאים קצרה בספריית בית הספר לאחר שבילה כ-20 דקות בסך הכל בכיתה. זו התעכבה בכמה דקות. כשבוש הופיע, הוא הכריז: "זהו רגע קשה עבור אמריקה", ובמקום הנושא המתוכנן, דיבר במשך מספר דקות על התרסקות המטוס ועל תגובת הממשלה המיידית. לאחר מכן עזב את בית הספר לנמל התעופה הבינלאומי סרסוטה-ברידנטון.[12]
לאחר מכן
מבקריו של בוש, בעיקר מייקל מור בסרטו פרנהייט 9/11, טענו שהעובדה שבוש המשיך לקרוא את הספר לאחר שקיבל הודעה שהמתקפה נמשכת מראה שהוא לא היה החלטי.[13] דו"ח צוות ועדת 11/9 שכותרתו "אימפרוביזציה של הגנת מולדת" אמר: "הנשיא הרגיש שעליו להקרין כוח ורוגע עד שיוכל להבין טוב יותר מה קורה".[14]
שבוע לאחר מכן, בוש כתב למנהלת בית הספר, והתנצל על כך שלא יכול היה להישאר יותר.[15]
אוסאמה בן לאדן התייחס לסיפור בנאום מצולם לא מאומת שפורסם ממש לפני הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2004, וקבע כי קריאתו של בוש בספר נתנה לחוטפים די והותר זמן לבצע את הפיגועים. הציטוט המלא שלו היה:
אבל מכיוון שנראה לו שההתעסקות בשיחה עם הילדה על העז ועל התפרצותה חשובה יותר מההתעסקות במטוסים ובהתערבותם בגורדי השחקים, קיבלנו שלוש פעמים את התקופה הנדרשת לביצוע הפעולות - כל השבחים מגיעים לאללה.[16]
בשנים שלאחר התקרית, הסגל ותלמידי בית הספר הגנו על מעשיו של בוש. המנהלת גוונדולין טוז-ריגל, שמתה ב-2007, אמרה, "אני לא חושבת שמישהו יכול היה להתמודד עם זה טוב יותר. מה זה היה משרת אם [בוש] היה קופץ מהכיסא שלו ורץ החוצה מהחדר?"
כשנשאלו על התקרית, זמן קצר לאחר מותו של בן לאדן ב-2011, שניים מהתלמידים מהכיתה, לזארו דוברוק ומריה וויליאמס, זיכו את בוש בשמירה על רגיעה בכיתה בכך שסיימו את הסיפור. "אני לא זוכר את הסיפור שקראנו - זה היה על חזירים?" אמר וויליאמס, אז בן 16. "אבל אני תמיד אזכור שראיתי את פניו הופכות לאדומות. הוא נהיה ממש רציני פתאום. אבל לא היה לי מושג. הייתי רק בן שבע. אני רק שמח שהוא לא קם והלך כי אז הייתי יותר מפחד ומבולבל". שנטל גררו, אז בת 16, הסכימה; אפילו היום היא אסירת תודה על כך שבוש התעשת ונשאר עם התלמידים עד שסיימו את "עז המחמד". "אני חושבצ שהנשיא ניסה למנוע מאיתנו לגלות", אמרה גררו, "כדי שכולנו לא נצא מהכלים".
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של בית הספר היסודי אמה א. בוקר
הערות שוליים
- ^ Lahurd, Jeff (16 באפריל 2014). "Emma Booker". Sarasota Herald-Tribune. נבדק ב-18 באוגוסט 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Sarasota History Biographies". All About Sarasota. Light Education, Inc. נבדק ב-18 באוגוסט 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Booker Schools". Sarasota History Alive!. נבדק ב-18 באוגוסט 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Booker School History". Booker High Visual and Performing Arts. אורכב מ-המקור ב-30 בנובמבר 2018. נבדק ב-18 באוגוסט 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Sarasota History Biographies". All About Sarasota. Light Education, Inc. נבדק ב-18 באוגוסט 2020.
{{cite web}}: (עזרה)"Sarasota History Biographies". - ^ "Teacher and student in classroom with President Bush on 9/11 share their stories". TODAY.com (באנגלית). נבדק ב-2021-04-07.
- ^ Monroe, Bryan. "Witness to history: White House photographer and the images of 9/11". CNN. נבדק ב-15 באפריל 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Fla. Kids Watched Bush React to 9/11 News". ABC News. 10 בספטמבר 2011. נבדק ב-15 באפריל 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Sandra Kay Daniels". Los Angeles Times. 11 בספטמבר 2002. נבדק ב-15 באפריל 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Sammon, Bill (2002). Fighting Back. Regnery Publishing. p. 85. ISBN 978-0-89526-149-6.Sammon, Bill (2002).
- ^ Sammon, Bill (2002). Fighting Back. Regnery Publishing. p. 85. ISBN 978-0-89526-149-6.
- ^ Adair, Bill; Hegarty, Stephen (8 בספטמבר 2002). "The drama in Sarasota". St. Petersburg Times. נבדק ב-15 ביוני 2007.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Radosh, Daniel (26 ביולי 2004). "The Pet Goat Approach". The New Yorker.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Improvising a Homeland Defense" (PDF). p. 22.
- ^ Sarasota County Schools. "Emma E. Booker Elementary". Sarasota County Schools. אורכב מ-המקור ב-9 במאי 2016. נבדק ב-15 באפריל 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Osama bin Laden (1 בנובמבר 2004). "Full Transcript of Bin Ladin's Speech". Al Jazeera. נבדק ב-20 במרץ 2006.
{{cite news}}: (עזרה)
