בית התכשיטים
.svg)
בית התכשיטים (באנגלית: Jewel House) הוא שמו של המוסד האחראי על שמירת תכשיטי הכתר של הממלכה המאוחדת וכן שמו של המבנה מצוי כיום במצודת לונדון בו נשמרים התכשיטים.
היסטוריה
בשנת 1207 מונה לראשונה שומר תכשיטי הכתר (Keeper of the King's Jewels) האחראי על התכשיטים. עם השנים שונה התואר ל"ראש בית התכשיטים" (Master of the Jewel House) ובהמשך ל"ראש בית התכשיטים ושריון המלך" (Master and Treasurer of the King's Jewels and Plate) ול"שומר בית התכשיטים" (Keeper of the Jewel House).
בשנת 1378 שומר בית התכשיטים הפך אחראי על תכשיטי הכתר ושמר אותם בקופסה מיוחדת לה שני מפתחות - האחד נשמר בידי שומר בית התכשיטים והשני בידי הלורד הממונה על אוצר המדינה (Lord Treasurer).
מאז ייסוד המנזר בשנת 1050 ועד שנת 1303 נשמרו אוצר המדינה וכן תכשיטי הכתר בחדר לחם הקודש (Chamber of the Pyx) של מנזר וסטמינסטר. החל משנת 1255 נשמרו תכשיטים חדשים שנוצרו במצודת לונדון, אולם יתרת התכשיטים נותרו במנזר וסטמינסטר. לאחר ניסיון גניבה של התכשיטים על ידי ריצ'רד דה פודנקוט בשנת 1303 הועברו מרבית תכשיטי הכתר ואוצר המדינה למצודת לונדון, אף שחלקם נותרו במנזר וסטמינסטר עד שנת 1643. בעקבות המעבר למצודה נבנה בית תכשיטים חדש בסמוך למגדל הלבן בשנת 1378.
בשנת 1665 הוצגו לראשונה התכשיטים לציבור הרחב, תמורת תשלום.
בשנת 1782 עבר משק בית המלוכה ארגון מחדש, ואגף בית התכשיטים בוטל, וסמכויות שומר בית התכשיטים עברו למשרד הלורד צ'מברליין אשר מינה את "האחראי על התכשיטים" (Officer of the Jewels and Plate).
בשנת 1669 הועברו התכשיטים למגדל מרטין שבמצודה, ושם הם נשמרו עד שנת 1842 עת נבנה מבנה חדש עבור התכשיטים בסמוך למגדל. מבנה זה לא התאים למטרתו, ולכן הועברו התכשיטים למבנה חדש שנבנה עבורם - בקומה העליונה של מגדל וייקפילד בשנת 1869. התכשיטים נותרו במבנה זה עד שנת 1967 עת הועברו למבנה הנוכחי.
הוצאת התכשיטים מבית התכשיטים
ניתן להוציא את התכשיטים מבית התכשיטים, הדבר מבוצע בהוראת הלורד צ'מברלין בלבד. ההוראה ניתנת על ידי סגנו, החותם על קבלה עבור התכשיטים. רק תכשיטן הכתר יכול להוציא את התכשיטים מתיבותיהם, והדבר נעשה לרוב תחת שמירה הדוקה.
התכשיטים מוצאים לצרכים טקסיים בלבד. בשלהי מלחמת העולם הראשונה, שנת 1917 הוצאו התכשיטים מבית התכשיטים מחשש להפצצות וכך גם בשנים 1939–1947, בשל חשש שהתכשיטים יפגעו במהלך הבליץ במלחמת העולם השנייה.
המבנה כיום
בית התכשיטים הנוכחי נבנה בשנים 1966 -1967 באגף המערבי של מגורי החיילים בבניין ווטרלו שבמצודה. אגף זה, שנפתח בשנת 1967, כלל כספת תת-קרקעית שבה איפשרו למבקרים לצפות בתכשיטים בעוברם סביבם. סדרנים מנעו צפייה איטית בתכשיטים בשל המוני הצופים, אולם גלריה מוגבהת מרוחקת במעט מהתצוגה איפשרה צפייה איטית יותר. אולם תכשיטים זה היה מיועד לכמיליון מבקרים מדי שנה, אולם בפועל ביקרו בו למעלה משני מיליון מבקרים מדי שנה. בשל הצורך בהרחבת בית התכשיטים נבנה בשנים 1992–1994, באגף חדש של מגורי החיילים ווטרלו, אולמות תצוגה חדשים שיכלו להכיל למעלה מ-1,000 מבקרים בו זמנית. אולמות תצוגה אלה מצויים בקומת הקרקע, ושטחי התצוגה בהם גדולים פי שלושה משטחי התצוגה בבית התכשיטים משנת 1967. המבקרים מוסעים על פני מדרכה נעה סביב קופסאות התצוגה - דבר המאפשר שליטה על קצב הצפייה ומאפשר ל-2,500 מבקרים מדי שעה לצפות בתכשיטים.
תאורת סיבים אופטיים הותקנה בקופסאות התצוגה ומאפשרת תאורה מיטבית.
תכשיטי הכתר הועברו לאולם התצוגה החדש ב-9 בינואר 1994, והאולם נחנך בידי המלכה אליזבת השנייה ב-24 במרץ 1994.
אבטחה
משמר מצודת לונדון (the Tower Guard) אחראי על המצודה כולה. משמר זה מתחלף מעת לעת, ומהווה חלק מהיחידה האחראית על שמירת ארמון בקינגהאם. משמר המצודה מתגורר במגורי החיילים ווטרלו מאז שנת 1845 וכולל 22 שומרים. בנוסף שומרים על המצודה שומרי מצודת לונדון (Yeomen Warders) המתגוררים במצודה. גוף משמר זה שומר על המצודה מאז שנת 1485, וכולל כיום כ-40 שומרים.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של בית התכשיטים
