בית שבתי לוי
ערך זה עוסק בעמותה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו 
בית שבתי לוי היא עמותה ללא מטרות רווח, אשר מפעילה מרכז חירום לילדים בגיל הרך בחיפה. הבית מורכב משלוש יחידות - יחידות חירום אינטרנית, יחידת חירום אקסטרנית ויחידת אימהות.
היסטוריה
העמותה הוקמה בשנות הארבעים, לשם הקמת מעון יום לילדי חיילי הבריגדה. שבתי לוי, ראש העיר היהודי הראשון של חיפה, הקצה את המגרש. מעון היום פעל עד שנת 1999.
בשנות החמישים, במענה לבקשת משרד הסעד פתחה העמותה בית החלמה לתינוקות, עבור תינוקות חולים מהמעברות. בהמשך, ביקש המשרד לפתוח פנימייה לתינוקות ולילדים בגיל הרך.
בהמשך, החל לפעול בפנימייה צוות סוציאלי ובעקבותיו צוות פסיכולוגי ופרא-רפואי. צוותים אלה הביאו לשינוי גישות בתחום הטיפול בילדים והיחס אל משפחותיהם.
בשנת 1995, הוקם מרכז החירום. המרכז היחיד בארץ שמתמחה בגיל הרך. בשנת 1998, נפתח פרויקט משפחות לווין, פרויקט זה שילב ילדים ומשפחות אומנה תוך ליווי הצוות הטיפולי של בית שבתי לוי. בשנת 2006, הופסק הפרויקט והועבר לעמותה המתמחה בשירותי אומנה במשרד הרווחה. בשנת 2004 מגמת ההתפתחות והראייה הקהילתית המשיכה והיחידה לשלום הילד עברה לניהול העמותה. יחידה זו מעניקה שירותים קהילתיים לכארבעים משפחות. באותה שנה נפתחה יחידת האמהות המעניקה טיפול אינטנסיבי למשך 14 חודשים לאמהות בעלות פוטנציאל שיקום ולילדיהן.
מרכז חירום אינטרני
מרכז החרום לילדים עד גיל שבע הוקם בדצמבר 1995. עד שנת 2005, טופלו במרכז החרום גם תינוקות ופעוטות עד גיל שנתיים. בשש השנים האחרונות, ממוצע הגילאים הוא משנתיים עד שבע.
עד 2018 טופלו במרכז החרום מאות ילדים, רובם ממחוז הצפון, עם זאת, גם ילדים ממחוזות אחרים הזקוקים לטיפול- מתקבלים.
צוות המרכז מורכב מקבוצת מטפלים, רובם סטודנטים למקצועות הטיפול המטפלים בילדים באופן ישיר. הצוות הפסיכוסציאלי מורכב מעובדים סוציאליים ותיקים ומנוסים בתחום הטיפול בגיל הרך ופסיכולוגית קלינית. סטודנטים מאוניברסיטת חיפה (מתוכנית ההסבה לקראת תואר שני בע"ס) מקבלים את הכשרתם המעשית במסגרת המרכז.
אוכלוסיית הילדים
ילדים צעירים, משנתיים עד שבע, אשר סובלים לרוב מהזנחה קשה, מצב בריאותי וגופני קשה, בעיות רגשיות והתנהגותיות חמורות הבאות לידי ביטוי בהתקפי זעם, אלימות כלפי עצמם, ילדים אחרים והצוות, דיכאון והימנעות מקשר עם מבוגרים.
כל הילדים השוהים בבית שבתי לוי נמצאים בו תחת צו בית משפט.
בשנים האחרונות פרופיל הילדים הנקלטים מורכב ביותר. ילדים שנפגעו בתוך משפחתם ופוגעים באחרים, ילדים המטופלים בתרופות פסיכיאטריות, ילדים עם ליקויים אורגניים מורכבים בשילוב עם חסך רגשי ראשוני ועמוק.
המשפחות
ניתן לראות שני טיפוסי משפחות אשר ילדיהם מטופלים במרכז החירום:
האחד - משפחות צעירות, חלקן של עולים שזהו המשבר המשפחתי הראשון שלהם, לעיתים סמוך לעלייתם לארץ. לעיתים, הן אף אינן מוכרות לשירותי הרווחה.
השני - משפחות המוכרות לשירותי הרווחה, הסובלות מבעיות תפקוד קשות ונרחבות ואשר היו במסגרות טיפוליות מגוונות בקהילה.
משך השהות והעבודה עם הקהילה
הוצאתם של ילדים בגיל הרך מביתם וניתוקם מהוריהם נחשבים לגורמי טראומה רבי עוצמה. זו עלולה לגרום לקשיים חמורים בדפוסי ההתקשרות, בהתפתחות יחסי אובייקט ובהתפתחות האישית כולה. לכן, לאינטנסיביות האבחון והטיפול וכן לקיצור תהליך קבלת ההחלטות והשמה מתאימה, יש חשיבות ראשונה במעלה.
לאור חשיבה זאת, מושקעת עבודה רבה ביותר בקשר עם גורמי הטיפול בקהילה, המכוונת לגיוס כל הכוחות הקיימים לבדיקת אפשרויות ההמשך ו"לתפירה של חליפה טיפולית" אישית ומיוחדת לכל ילד. לעיתים, שהות הילדים מתמשכת לתקופה ארוכה יחסית (חצי שנה ומעלה) בעיקר עקב העיכוב בתהליך ההשמה על פי התוכנית הטיפולית שהותאמה לילד.
מרכז חירום אקסטרני (היחידה לשלום הילד)
"היחידה לשלום הילד" הוקמה בשנת 1989 על ידי מכון חנה חושי להתפתחות הילד במרכז הרפואי בני ציון, בשיתוף אגף הרווחה בעיריית חיפה.
היחידה לשלום הילד הוקמה על מנת לטפל בילדים בסיכון ובהוריהם.
ליחידה מופנים ילדים אשר לגביהם קיים חשד כי הם חווים בביתם או מחוצה לו התעללות פיזית או נפשית, הזנחה קשה, פגיעה גופנית, תהליכי גירושים מורכבים בהם יש סיכון למצבם של הילדים או בעיות התמכרות של ההורים.
בשנת 2004 הועברה היחידה לשלום הילד לניהול עמותת בית שבתי לוי, המציעה רצף שירותים לילדים בסיכון בגיל הרך והוריהם.
בעוד שבשנים הראשונות להקמתה טופלו ביחידה לשלום הילד ילדים מהעיר חיפה בלבד, נכון ל-2018 מטופלים ביחידה ילדים והוריהם, המוגדרים בסיכון גבוה, מכל מחוז הצפון.
תהליך הערכה
ההיכרות עם המשפחה מתחילה במפגש משותף המתקיים ביחידה לשלום הילד עם ההורים, עו"ס לחוק נוער ועובד/ת המשפחה. בהמשך מתקיים תהליך הערכה מעמיק של המשפחה אשר כולל היכרות עם ההורים ותצפיות על הקשר הורה-ילד. בחלק מהמקרים, נערך גם אבחון פסיכו דיאגנוסטי מלא לילד.
תהליך ההערכה זה נמשך כחודשיים-שלושה ומעורבים בו מספר אנשי צוות מהיחידה. בסיום תהליך הערכה מתקיים מפגש נוסף עם ההורים, שבו נמסרות ההמלצות להורים. לאחר מכן מתקיים מפגש משותף עם ההורים ועם צוות הלשכה, על מנת למסור את ממצאי ההערכה ולהחליט על תוכנית טיפול.
הטיפול מוצע תוך התמקדות בצרכי הילד, עבודה טיפולית על הקשר הורה-ילד ושמירת התא המשפחתי, ואורך כשנה עד שנה וחצי.
במקרים שבהם הילדים מגיעים ממחלקות לשירותים חברתיים מאזור חיפה והפריפריה ניתן טיפול במסגרת היחידה לשלום הילד. ילדים המגיעים מיישובים מרוחקים מופנים להמשך טיפול בקהילה, על פי המלצות היחידה.
הצוות
בראש היחידה עומדת פסיכולוגית התפתחותית, בעלת תואר דוקטור לפסיכולוגיה התפתחותית ומומחית לגיל הרך. לצידה פועל צוות המורכב ממזכירה, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים קליניים ומתמחים לפסיכולוגיה קלינית.
היחידה פועלת בשיתוף פעולה מלא עם הקהילה ורואה כחלק מתפקידה העברת ידע מקצועי לקהילה. על כן עובדי היחידה מעורבים במתן הרצאות, הדרכות, השתלמויות לעובדי הרווחה, עו"סים לחוק הנוער, עו"סים לסדרי דין, עובדי אומנה, עובדי יחידות הסיוע שליד בתי המשפט לענייני משפחה ועוד.
בשנים האחרונות מטופלים ביחידה לשלום הילד כ-100–120 ילדים והוריהם בשנה. כמחצית ממספר זה הן פניות חדשות ומחציתה מטופלים אשר מקבלים טיפול ביחידה למעלה משנה.
שלוחות
במטרה להפוך את השירות לנגיש יותר לאוכלוסייה המתקשה להגיע לחיפה, נפתחה בשנת 2011 שלוחה בפרדס חנה אשר נותנת מענה לילדים ומשפחות באזור. בנוסף, בשנת 2016 נפתחה שלוחה בעיר כרמיאל.
יחידת האימהות
היחידה הטיפולית לאימהות וילדיהן מיועדת לאימהות, בדרך כלל צעירות, חד-הוריות, שנפלטו ממשפחות מזניחות ופוגעות.
עד ללידת תינוקן הראשון, במרבית המקרים השתייכו אמהות אלה לקבוצה המוגדרת כנערות במצוקה. הקווים המאפיינים את רוב הנערות הללו הם היעדר כישורי חיים וכישורי הורות.
רוב האמהות בקבוצה זו אינן מסוגלות לגדל את ילדיהן ללא תמיכה נרחבת, בהיעדר תמיכה מבן זוגן וממשפחות המוצא שלהן ושלו. למרות רצונן לגדל את ילדיהן ואפילו לתקן באימהותן את העוולות שחוו בילדותן, הן אינן מצליחות לגדל את ילדיהן עד כדי העמדתם בסיכון.
קרוב לוודאי שרוב האימהות הללו מעולם לא נחשפו לאפשרות לרכוש מיומנויות הוריות וכישורי חיים בסיסיים, לפיכך נכון לשער, שרבות מהן ברות שיקום.
על רקע מדיניות משרד הרווחה והשירות לילד ולנוער, הדוגלת בשימור וחיזוק התא המשפחתי ובמסגרת האמנה לזכויות הילד, נפתחה אופציה טיפולית אחרת, אשר תיתן לאמהות אלה הזדמנות להשתקם ולהתקיים כמשפחה.
המסגרת
המסגרת מהווה מקום מגורים ל14 אימהות יחד עם ילדיהן המעניקה מוגנות ותחושת בית תוך כדי תפעול צוות טיפולי אשר יבצע אבחון, טיפול ושיקום. הילדים המגיעים ליחידת האמהות נמצאים תחת צו בית משפט.
חיי היום-יום
ישנה מסגרת ברורה של כללים המעצבים את חיי האמהות ביחידה.
מסגרת הכללים מהווה חלק בלתי נפרד מהחוזה הטיפולי וכוללת: סדר יום ותוכניות שבועיות אשר מגדירים זמן, מקום ואופן ביצוע.
כמו כן, ישנן מטלות בכל תחומי החיים: טיפול בילדים, סידורים מול גורמי חוץ, בריאות, ניקיון וכו'.
ילדים מעל גיל שנה שוהים במהלך היום במסגרת גנית.
בכל תקופת שהות האמהות וילדיהן ביחידת האמהות, קיים קשר עקבי ורצוף עם המחלקות לשירותים חברתיים המפנות אותן. כמו כן, מתקיימות ועדות להערכה ולתכנון טיפול, הקובעות המשך דרכי פעולה.
במצבים בהן אמהות אינן מצליחות להשתלב בחיים ביחידה או לחלופין אינן משתפות פעולה עם תהליכי ההדרכה והטיפול הניתנים במקום, ובכך נמשכת הפגיעה בילדיהן, מופסקת שהותן ביחידה. בשלב זה מתכנסת הוועדה להערכה ולהמשך טיפול באופן מיידי על מנת להחליט על המשך הטיפול בילדים.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של בית שבתי לוי- בית שבתי לוי - באתר גיידסטאר ישראל
- יחידת האמהות - השפעת עבודת היחידה על הורות בטוחה ומיטיבה
- הזדמנות אחרונה להיות אמא(הקישור אינו פעיל) - מגזין תכלת, 7 בספטמבר 2016
- "ילדים ללא בית": הילדים והתינוקות שממתינים חודשים למשפחות אומנה. באתר ערוץ 10, 9 ביולי 2015
