בן-ציון צוקרמן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

בן־ציון צוקרמן (18901944) היה צייר יהודי ליטאי שנספה בתקופת השואה.

ביוגרפיה

צוקרמן נולד ליד וילנה שבליטא, בה חי ופעל. הוא למד בבית הספר לאמנות בווילנה, אחר כך נסע לפריז ולמד שם באקדמיה לאמנויות יפות (École des Beaux-Arts). ב-1913 הציג תערוכת יחיד ראשונה בפריז. הוא צייר טיפוסים יהודיים מחיי הרובע היהודי הווילנאי, חצר בית הכנסת ורחובות הרובע עם חיי המסחר בהם[1]

בתקופת מלחמת העולם הראשונה התגורר במוסקבה. אחרי המלחמה שב לווילנה וכעבור שנים אחדות, ב-1923, הגיע לארץ ישראל ופעל בה עד 1927. במהלך שנים אלו הציג תערוכה מיצירותיו בירושלים העתיקה. לאחר מכן שב לאירופה והמשיך לצייר בה, בעיקר נופי טבע ונופים עירוניים, אך ניכרה השפעת שהותו בארץ ישראל, בסצנות אוריינטליות שצייר. עד פרוץ מלחמת העולם השנייה הרבה צוקרמן להציג בעיקר בערים בעלות קהל יהודי כמו וילנה, ורשה, לבוב וקרקוב.

צוקרמן נמלט מאימת הנאצים ונפטר בסמרקנד באוזבקיסטן שבברית המועצות ב-1944.

לקריאה נוספת

  • תערוכת האמן בן ציון צוקרמן במגדל דוד, ירושלים: חברת למען ירושלם, תשרי תרפ"ה (קטלוג תערוכה)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ביקורת על ציוריו אלו, ראו: ה. ייבין, הקדמה לספרו של חייקל לונסקי, מהגיטו הווילנאי, וילנה תרפ"א.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0