בנימין נחום סילקינר
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית סופר ריקה. בנימין נחום סילקינר (1 בדצמבר 1882 - 6 בנובמבר 1933) היה משורר וסופר עברי יליד ליטא שפעל בניו יורק.
תולדות חייו
נולד בי"ט בכסלו תרמ"ג (1 בדצמבר 1882) בעיירה וילקי שבפלך קובנה בליטא. חונך על ברכי היהדות, אולם באווירה האוהדת את תנועת ההשכלה היהודית. בשנת 1900 עבר לאודיסה להמשך לימודיו, והושפע ביותר מאחד העם ומחיים נחמן ביאליק. שם הוא החל בכתיבת שיריו הראשונים. בשנת 1908 עבר לארצות הברית יחד עם בן-דודו אהרון דוד מרקסון, וסיים את חוק לימודיו במשפטים באוניברסיטת ניו יורק. כל העת עסק סילקינר בהוראת העברית בבית המדרש למורים בניו יורק, ליד בית המדרש לרבנים באמריקה מיסודו של שניאור זלמן שכטר. בשנותיו האחרונות אף שימש מנהלו של בית מדרש זה.
בשנת 1903 יצא לאור שירו הראשון בכתב העת "הזמן", אך הוא לא המשיך לפרסם עד להתבססותו בארצות הברית, שם הוא היה למעשה הפותח של השירה העברית המודרנית בארצות הברית. המעבר לכרך הגדול של העולם החדש העיק עליו והוא ביקש לעצמו פינת סתר של רוך פיוטי, שהתבטאה בנעימה הלירית והענוגה של שיריו. בספרו הראשון "מול אוהל תמורה: שברי פואמה מזמן שלטון הספרדים באמריקה", ביצע סילקינר ניסיון נועז לחדור לקדמי אמריקה הראשונית, והיא התמודדות ראשונה של השירה העברית עם נושא אמריקאי מובהק - הווי האינדיאנים בימי שלטון הספרדים באמריקה. הספר סימן מפנה בשירה העברית ופתח תקופה חדשה בספרות העברית בארצות הברית. לאחר שמילא בכתביו את מרבית הקובץ "סנונית" שהוציא ראובן בריינין בשנת 1910, השתתף החל משנת 1911 בעריכת כתב העת האמריקאי העברי "התורן" יחד עם אברהם גולדברג, שמעון גינצבורג, שלום בר מקסימובסקי ודניאל פרסקי. בשנת 1927 כינס את מרבית שיריו לאסופה "שירים".
סילקינר הוציא מספר ספרי-לימוד לעברית מאנגלית, והיה שותף לחיבור המילון האנגלי-עברי הגדול יחד עם ד"ר יהודה אבן שמואל וישראל אפרת שיצא לאור לראשונה בשנת 1929. הוא גם עסק בתרגום כתביו של ויליאם שייקספיר לעברית: תרגם את "מקבת'" בשנת 1929 והוסיף הערות לתרגום "הסוחר מוונציה" לשמעון הלקין.
סילקינר נפטר בניו יורק בי"ז בחשוון תרצ"ד, ה-6 בנובמבר 1933 בהיותו בן 51.
הערכת פועלו
סילקינר מצטיין בין המשוררים העבריים שפעלו בארצות הברית. במבוא לאנתולוגיה של השירה העברית באמריקה לריבולוב נכתב עליו:
עיקר החידוש של סילקינר וחבריו שבאו איתו ואחריו הוא, שהם אחזו בחוט השני של השירה העברית החדשה ברוסיה ובשאר הארצות והתחילו טווים את המטווה שלה גם באמריקה. סילקינר יצר פה את השיר הלירי הקטן והדק. לא המקוריות המרעשת היא הקו האופייני שלו, כי אם הכנות והפשטות. לא הסבך שבחיים, עם אלפי הקיפולים והסתרים שלו, הוא המוצא ביטוי והתרה בשיריו, כי אם החוטים הבודדים המהווים את הריקמה
כתביו
ספריו
- מול אהל תמורה: שברי פואמה מזמן שלטון הספרדים באמריקה, דפוס לעווי ושותפיו, ירושלים, 1910
- מתודה להורות שפת עבר על פי שטת התרגום עברית - באנגלית, ש' דרוקערמאן, 1910 (בשיתוף חיים אליהו גולדין)
- להורות את הקריאה ואת השפה העברית, הוצאת בלוך, ירושלים, 1926 (בשיתוף חיים אליהו גולדין וברנרד אייזקס)
- שירים, הוצאת חברים באמריקה על יד דביר : דפוס אחדות, 1927
- מלון אנגלי-עברי, הוצאת דביר, 1929 (בשיתוף ישראל אפרת ויהודה אבן שמואל)
תרגום
- מקבת' לויליאם שייקספיר, ורשה: אברהם יוסף שטיבל, 1939
לקריאה נוספת
- אברהם אפשטיין, ב. נ. סילקינר : ציון, בספרו: סופרים: דברי מסה וביקורת, הוצאת עוגן, 1934.
- בעריכת מנחם ריבולוב, ספר-זיכרון לב. נ. סילקינר, ניו יורק, 1934.
- ד"ר שמעון גינצבורג, סילקינר הליריקן (במלאת שנה למותו), ספר השנה של א"י, 1935
- מנחם ריבולוב, סופרים ואישים, ניו יורק, 1936
- מנחם ריבולוב, מבוא לאנתולוגיה של השירה העברית באמריקה, ניו יורק, 1938
- ש"י פנואלי, שירת ב.נ. סילקינר, גיליונות, כרך ט"ו, 1944
קישורים חיצוניים
- בנימין נחום סילקינר, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- שמעון גינצבורג, ב. נ. סילקינר, דואר היום, 17 בנובמבר 1933, המשך (עם מותו)
