בנק אשראי
בנק אשראי היה בנק קואופרטיבי ארץ-ישראלי שפעל כאגודה שיתופית והתקיים בין השנים 1944-1922.
בנק אשראי חברה הדדית בע"מ נוסדה ב-1922 על ידי יחיאל רבינוביץ'. בראש מוסדות הבנק עמדו ישראל רוקח כיושב ראש מועצת הבנק ומשה גרידינגר כיושב ראש ההנהלה. מאיר דיזנגוף היה בין מייסדי הבנק, נשא בתואר יושב ראש כבוד ופעילות הבנק התנהלה במשך תקופה מביתו הפרטי. קרן ההלוואות של הבנק נקראה לימים קרן דיזנגוף.
הבנק הוקם על בסיס עקרונות הבנקים ההדדיים שנפוצו בבית המועצות, על כך נכתב: "עממיות זו משכה אל הבנק חברים לרוב ובמשך הזמן התפתח ממוסד קואופרטיבי זעיר לבנק גדול ומסועף בעסקיו, הן בענייני חסכון ואשראי והן ביזמה ועזרה - למפעלי בנין ויצירה בקנה מידה גדול. נתן שרות בנקאי ועזרה ארגונית למפעלי דלת העם ולמפעלים ציבוריים ותרבותיים".[1] במסגרת זו הקצה הבנק מסגרות אשראי לרבות מתוכניות הפיתוח העירוניות של תל אביב בשנות העשרים והשלושים, לרבות שיכוני "יעקב" ו"שלמה", הקמת "שכונת העם" ופיתוח שיכוני הפקידים והמורים.
יחד עם פנחס רוטנברג הוביל הבנק את מימון ועדת הסיוע לתעשייה, וב-1932 היה הבנק שותף בהקמתה של החברה הארץ-ישראלית לביטוח כללי.
בתקופת המלחמה האיטלקית-אתיופית השנייה והמשבר הכלכלי האזורי עם עליית הביקוש למשיכת חשבונות, הבנק עמד בפני קשיים רבים והסתייע בתמיכה כלכלית שסיפק עבורו בנק ברקליס. שלוש שנים לאחר מכן, לקראת ראשיתה של מלחמת העולם השנייה ב-1939, שוב עמד הבנק בפני בעיה דומה אך נותר ללא תמיכה של מוסד חיצוני ונאלץ לעמוד בפני פירוק.
בדצמבר 1939 קיבלו מוסדות הבנק החלטה במסגרתה לא יפורק אך יקפיא את פעילותו לתקופה של ארבע שנים להסדר חובות מול הנושים. מבנה הבנק נרכש על ידי חברת סולל בונה, קרקעות בבעלותו נרכשו על ידי חברות מסחריות והחובות הפרטיים ללקוחות צומצמו בהדרגה. ב-1944 סיים הבנק את פעילותו.
הערות שוליים
- ^ דוד תדהר (עורך), "יחיאל רבינוביץ", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 997
