בעל פרצים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
12 staemme israels heb.svg

בַּעַל פְּרָצִים היה מקום ליד עמק רפאים וירושלים. מסופר ששם הכה דוד את הפלשתים, כנאמר בספר שמואל ב', פרק ה', פסוק כ', ובשינויים קלים בספר דברי הימים א', פרק י"ד, פסוק י"א: "וַיַּעֲלוּ בְּבַעַל פְּרָצִים וַיַּכֵּם שָׁם דָּוִיד וַיֹּאמֶר דָּוִיד פָּרַץ הָאֱלֹהִים אֶת אוֹיְבַי בְּיָדִי כְּפֶרֶץ מָיִם עַל כֵּן קָרְאוּ שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא בַּעַל פְּרָצִים." מהכתובים נראה שמדובר במקום גבוה, ששימש כנראה לפולחן, לאור שמו הכולל את המילה "בעל". ייתכן כי אזכור "הַר פְּרָצִים" בספר ישעיהו, פרק כ"ח, פסוק כ"א רומז לאותו מקום ולמלחמה הנדונה: "כִּי כְהַר פְּרָצִים יָקוּם יְהוָה כְּעֵמֶק בְּגִבְעוֹן יִרְגָּז לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂהוּ זָר מַעֲשֵׂהוּ וְלַעֲבֹד עֲבֹדָתוֹ נָכְרִיָּה עֲבֹדָתוֹ."

הזיהוי

מבחינת מיקום טופוגרפי, יש לבקש את בעל-פרצים בגבעה מעל עמק רפאים ('אל בקעה'), סמוך לאתרה של ירושלים בימי דוד. מההצעות שהועלו במחקר, נראית ביותר הצעתו של קלאי לאזור דיר אבו תור[1], רכס מעל עמק רפאים הנשקף אל עיר דוד. מאותם שיקולים ייתכן גם זיהוי על גבעת הכנסייה הסקוטית, בסמוך לאותו רכס (אך ללא תצפית לעיר דוד). במחקר הוצעו גם רכס שרפת[2], ורכס מר-אליאס[3]. מהכתובים כולם לא עולה כי מדובר בהכרח במקום יישוב. עם זאת עמיחי מזר הציע לזהות את בעל-פרצים באתר אותו חפר בשכונת גילה[4], בסמוך לאיתור ברכס שרפת שהציעו אלט וכוכבי[5].

האתר בגילה

באתר בשכונת גילה נחשפו יישוב ו'מגדל'(?) מתקופת הברזל 1, ומגדל שמירה מתקופת הברזל 2ג-ד[5]. מבנהו של האתר, מיקומו ומבנה האבן (ה'מגדל') שנתקיים בו בתקופת הברזל 1 מעלים כמה תמיהות. קיימת אפשרות כי למיקום האתר ולמבנהו היה גם היבט פולחני. האתר מתאים אפוא לשיקוליו הטופוגרפיים של אלט[2] ואולי גם לאספקט הפולחני הנרמז בשם 'בעל-פרצים'. אולם כאמור, נראה שיש להעדיף מיקום הסמוך יותר לעיר דוד ולעמק רפאים, כדעת קלאי[1]. לפיכך יש להטיל ספק בזיהוי בעל פרצים עם האתר בגילה, אולם לא ניתן לשלול זיהוי זה לחלוטין.

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אנציקלופדיה מקראית ב: 291-290
  2. ^ 2.0 2.1 אלברכט אלט 1927: 16 = Alt, A. 1927. Das Institut im Jahre 1926. PJb 23: 5-51, ובעקבותיו משה כוכבי, הסקר בארץ יהודה. יהודה, שומרון וגולן - סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח (עורך: משה כוכבי), תשל"ב, עמ' 28, מס' 1.
  3. ^ פרוקש 70:1909
  4. ^ אתר סקר ישראל מס' 1/76/105{16-12}
  5. ^ 5.0 5.1 עמיחי מזר 32-31:1981 = Mazar, A. 1981. Giloh : An Early Isralite Settlement Site Near Jerusalem. IEJ 31: 1-36. עמיחי מזר 1990: 101 = Mazar, A. 1990. Iron Age I and II Towers at Giloh and the Israelite Settlement. IEJ 40: 77-101.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0