בקע (רפואה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Hernia de Morgani.JPG

בֶּקַע (או קִילֶה, פּקע, שֶבֶר; בלועזית: הֶרְנִיָּיה, Hernia) הוא מעבר של איבר או רקמה אחרת ממקומם הטבעי בגוף במחיצה שרירית או אחרת.

לתיקון המצב נדרשת התערבות כירורגית. הניתוח לתיקון הבקע ידוע כניתוח שבר, והוא אחד הניתוחים השכיחים ביותר ברפואה. הניתוח פשוט, ובדרך כלל נעשה בהרדמה מלאה. ההחלמה מהניתוח תהיה בדרך כלל מהירה, ואינה מצריכה שינויים מיוחדים באורח החיים למעט הגבלה על הרמת משאות במשך חודשים אחדים לאחר הניתוח. סיבוכים בניתוח כוללים דימום העשוי לגרום להמטומה, זיהום, פגיעה בעצבים באזור, פגיעה בכלי הדם של האשך או השחלה, פגיעה בצינור הזרע בזכרים (בבקע מפשעתי) וחזרה של הבקע. סיבוכים אלה אינם שכיחים אך רובם לא מאד נדירים. שכיחות הסיבוכים עולה כשהבקע כלוא.

סוגי בקעים

הבקע השכיח ביותר מתרחש באזור הבטן, והוא נגרם בעקבות חולשה של שריר בדופן הבטן, המאפשרת ללולאת מעי לצאת ממקומה הטבעי. בקע מעין זה יכול להיות בקע סרעפתי, טבורי, מפשעתי או פוסט-ניתוחי.

בקע סרעפתי

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בקע סרעפתי

מצב בו נכלאת לולאת מעי או חלק מן הקיבה מעל הסרעפת עקב התרחבות הפתח בשריר הסרעפת שבו עובר הושט. מאפיין נוסף של בקע זה הוא צרבת.

בקע מפשעתי

שכיח יותר אצל גברים. בבקע זה יוצאת לולאת מעי ממקומה ונכנסת לתעלה האינגואינלית - דרכה, בחיים העובריים, ירדו האשכים למקומם מחוץ לגוף.

בקע טבורי

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בקע טבורי

שכיח יותר אצל נשים, ונוצר פעמים רבות לאחר הריונות. וזאת עקב חולשת שרירי הבטן האורכיים והרוחביים לאחר התרחבותם בזמן ההריון. שכיח גם בקרב תינוקות.

בקע פוסט-ניתוחי

עשוי להווצר באזור צלקת ניתוחית בבטן עקב חולשת השרירים באזור.

בקע כלוא

מצב שבו הבקע נכלא בתוך השריר, ומתחיל להיווצר בו נמק. יכול להיווצר בכל סוגי הבקע. מצב זה, המאופיין בכאבי בטן, בעליית חום ובסימנים נוספים, הוא מצב חרום והוא דורש ניתוח דחוף. בקע שאינו כלוא אינו דורש ניתוח דחוף.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בקע בוויקישיתוף


הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.