ברונו פיגלהיין
 |
אלימר אולריך ברונו פיגליין (בגרמנית: Elimar Ulrich Bruno Piglhein; 19 בפברואר 1848 – 15 ביולי 1894) היה פסל וצייר גרמני. הוא היה המייסד והנשיא הראשון של הזצסיון במינכן.
קורות חייו
אביו היה מעצב. עם סיום לימודיו בגימנסיה, למד אצל הפסל יוליוס ליפלט. לאחר מותו של ליפלט משחפת, פיגלהיין הלך לאקדמיה לאמנויות בדרזדן, אך נאלץ לעזוב לאחר שנתיים מחוסר כישרון לכאורה. הפסל יוהנס שילינג ראה שיש לו פוטנציאל מסוים, ולקח אותו לסטודיו שלו. לאחר שהות קצרה באיטליה, החליט פיגלהיין להתחיל לצייר במקום זאת, ובהמלצתו של שילינג, החל בלימודים אצל פרדיננד פאוולס בבית הספר לאמנות. בשנת 1871 עבר למינכן, שם הפך למקורבו של וילהלם פון דיץ (אנ'). למרות תשומת הלב שניתנה לציור "הצליבה" שלו בתערוכת מינכן ולקבלת הפנים החיובית שניתנה לדיוקנאות הילדים שלו, הוא לא הצליח במיוחד.
על פי הצעת סוכנו, הוא פנה לדיוקנאות פסטל של נשים, בהעדפה גם על רקדנים ספרדיים ופנטומימאים, לאחר מכן קרנו עלתה והוא נכנס לאופנה, אך גם מצא את עצמו זוכה לביקורת כבעל השפעה מוסרית רעה.[1]
הצליבה
בשנת 1885 הוא מצא הזדמנות להחזיר את המוניטין הרציני שלו. יוזף הלדר, איש עסקים ממינכן, הגה תוכניות לציור מעגלי ופנורמי המתאר את צליבתו של אותו האיש, ונזכר בעבודתו של פיגלהיין בתערוכת מינכן, המשימה ניתנה לו. משנת 1885 עד 1886 הוא ערך נסיעה לירושלים, שם הכין רישומים למה שיהפוך למגנום אופוס שלו. בהנחייתו ציירי הנוף יוזף בלוק, יוהאן אדלברט היינה (1850–1905) ויוזף קריגר (1848–1914) הם יצרו את הרקע, בעוד שפיגליין ביצע את הדמויות. העבודה הוצגה במינכן, בברלין ובווינה, שם נהרסה בשריפה בשנת 1892. עשרה תצלומים של העבודה צולמו ביום הפתיחה. לפחות 15 עותקים של היצירה נוצרו (חלקם נעשו על ידי עוזריו, מאחר שפיגליין לא התחייב להפיק אלא פנורמה אחת). הפנורמות הקיימות ממוקמות באינסיידלן שבשווייץ ובסנט אן-דה-בופרה, בקוויבק שבקנדה.
שנותיו המאוחרות
בשנת 1886 מונה לפרופסור באקדמיה לאמנות יפה במינכן. כשהמוניטין שלו עלה מחדש, הוא החל לייצר בדים גדולים על נושאים ודיוקנאות דתיים.
בשנת 1892 הוא הפך לאחד המייסדים והנשיא הראשון של הזצסיון במינכן, אם כי כבר סבל ממחלות גופניות שעיכבו את יכולתו לעבוד.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Historische Commission bei der königl. Akademie der Wissenschaften, Allgemeine Deutsche Biographie, Bd. 53, 1., München/Leipzig: Duncker & Humblot, 1907, Allgemeine Deutsche Biographie, עמ' 790
