בריל ברנרד קרוהן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בריל ברנרד קרוהן
בריל ברינרד קרוהן
בריל ברינרד קרוהן

בריל ברנרד קרוהןאנגלית Burrill Bernard Crohn, ‏ 13 ביוני 1884 ניו יורק - 29 ביולי 1983 ניו מילפורד, קונטיקט) היה רופא גסטרואנטרולוג יהודי-אמריקאי. נודע כקלינאי וחוקר שתרם רבות להבנת המחלות של מערכת העיכול. שמו קשור במיוחד לתיאור המחלה הנושאת את שמו - מחלת קרוהן.

קורות חיים

בריל ברנרד קרוהן נולד בניו יורק בשנת 1884 במשפחה יהודית שהיגרה מגרמניה לארצות הברית. הוריו היו תיאודור קרוהן ולאה, יהודים דתיים אורתודוקסים שהולידו וגידלו 12 ילדים. בריל ברנרד קרוהן למד בסיטי קולג' של ניו יורק.

כפי שהעיד בספר אוטוביוגרפי שכתב, הוא בחר ללמוד רפואה, בין השאר, גם מפני שאביו סבל מהפרעות מטרידות מאוד במערכת העיכול, ורצה להיות מסוגל לעזור לו. קרוהן למד רפואה במכללת הרופאים והכירורגים של אוניברסיטת קולומביה. למרות שמחקריו בעת הלימודים איפשרו לו להיות מועמד לתואר דוקטור PhD, מסיבות כלכליות דחה את האפשרות הזאת. בשנת 1907 נמנה עם שמונה המועמדים מתוך 120 שהתקבלו כמתמחה בבית החולים מאונט סיני. ההשתלמות שנמשכה שנתיים וחצי כללה רוטציה במחלקות כירורגיות ולרפואה פנימית והתווספה לה שנה נוספת במחלקה לפתולוגיה תחת הדרכתו של עמנואל ליבמן (1946-1872). בהמשך היה קרוהן למדריך במחלקה הפתולוגית עבד תקופה גם במחלקה לכימיה פיזיולוגית,

את המאמר הראשון שלו הקדיש למחלת הנחרת. בהמשך, החל משנת 1908, התמסר קרוהן בעיקר לתחום הגסטרואנטרולוגיה. בתום התמחותו פתח מרפאה פרטית גסטרואנטרולוגית ובשנת 1922 הוא התמנה כמנהל של המחלקה הגסטרו-אנטרולוגית בבית החולים מאונט סיני, במקום המייסד שלה, אדמונד ארונסון. בשנת 1925 יחד עם הרמן רוזנברג פרסם מאמר על קרצינומה של הסיגמואיד שהתפתח על רקע של קוליטיס כיבי. באותו מאמר - The Sigmoidoscopic Picture of Ulcerative Colitis השניים תארו מקרה של קוליטיס קרוב לוודאי גרנולומטוטי. בשנת 1927 כתב קרוהן את הספר "מחלות הקיבה". מיוזמתו של מנהל מחלקה כירורגית א.א. ברג, יחד עם רופאים אחרים בבית החולים זיהה קרוהן 14 מטופלים עם תסמינים וממצאים עקביים שנתגלו בעת הניתוחים, ושלא התאימו לאף מחלה ידועה עד אז. יחד עם הכירורגים לאון גינצבורג וגורדון אופנהיימר, הוא כתב מאמר שהפך לקלאסי שבו תיאר את המחלה. המאמר הוקרא על ידו בכנס מקצועי במאי 1932 (אי אזכורם אל שני עמיתיו למחקר עורר פולמוס שנמשך כשנה) ופורסם בעיתון של איגוד הרופאים האמריקאים באוקטובר 1932. כותרת המאמר הייתה "אילאיטיס אזורית:ישות פתולוגית וקלינית". מאמרו של קרוהן תרם לתיקון התאוריה שהייתה מקובלת עד אז שמחלה זו היא צורה של שחפת. בעבודתו התבסס קרוהן גם על מחקרו של קנדי דלזיל מגלאזגו על "האנטרטיס האזורי" שפורסם 20 שנה קודם לכן. קרוהן העדיף תמיד לקרוא למחלה שגילה אותה "אילאיטיס אזורי" ו"אנטריטיס אזורי" אך השם "מחלת קרוהן" הוא זה שהשתרש בניגוד לרצונו. בית החולים מאונט סיני קיבל הרבה מטופלים יהודים שבהם שיעור הדלקת הכרונית של המעיים היה גבוה. אחד מעמיתיו של קרוהן ב"מאונט סיני", ג'סי שפירא, לקה בעצמו במחלת קרוהן.

בתחילת מחקרו יצא גם קרוהן מתוך הנחה שהמחלה נגרמת על ידי חיידק הנקרא מיקובקטריום פאראטוברקולוזיס, האחראי למחלת מעיים דומה הפוגעת בבקר ונקראת מחלת יוהנה (Johne's disease).

בשנת 1917 התקבל קרוהן כחבר מן המניין באיגוד הגסטרואנטרולוגי האמריקאי, בהמלצתם של ליבמן ושל ויליאם מאיו. אחרי 1921 הוא עסק בחקר תפקודו ומחלותיו של הלבלב. הוא עשה בין היתר ניסויים על גופו, כשלמשל, בלע צנתר מגומי כדי לחקור את הפרשת המיץ הלבלבי אחרי שתיית כוס חלב.

בריל ברנרד קרוהן נפטר בשנת 1980 בגיל 99 בבית החולים ניו מילפורד שבמדינת קונטיקט.

חייו הפרטיים

בשנת 1912 התחתן קרוהן עם לוסיל פלס, שילדה לו שני ילדים: רות (ילידת 1912) ואדוארד (יליד 1917). הוא הקדיש את רוב זמנו לעבודה, מה שייתכן כי פגע בחיי הנישואים, שהסתיימו כעבור שנים ספורות בגירושים. אחרי פרישתו לגמלאות, הוא המשיך לגור ולעבוד בניו יורק, באפר איסט סייד ברובע מנהטן ומדי פעם בבית קיט בניו מילפורד, קונטיקט, שם הכיר את רוז בלומנטל אלבוגן, שהפכה ב-1948 לאשתו השנייה.

פרט לרפואה, בה המשיך לעבוד עד גיל 90, בשעות הפנאי נהנה קרוהן לצייר בצבעי מים ולהתעמק בתולדות מלחמת האזרחים האמריקאית. ציוריו הוצגו מספר פעמים בגלריות בניו מילפורד.

בנו, אדוארד קרוהן, היה גם הוא רופא פנימאי, וחי עד גיל 95.

הוא לא הצליח לבודד את החיידק שחיפש, גם מפני שאצל בני אדם M.paratuberculosis משיל את קרומו התאי והופך לספרופלאסט, שהוא בלתי ניתן לצפייה במיקרוסקופ אופטי. מאוחר יותר הומצאו שיטות מתוחכמות לזיהוי החיידק.

קרוהן הקדיש עניין גם להפרעות המערכת העיכול המופיעות תוך כדי חרדה והתמודדות עם מצבי דחק נפשיים. הוא הדגיש את הקושי להבדיל בין מחלות "אורגניות" לבין נוירוזות עם ביטוי גופני. להערכתו, כל רופא עלול לטעות ולבלבל בין שני סוגי ההפרעות.

פרסים ואותות הוקרה

  • 1932 - נבחר ליושב ראש איגוד האמריקאי לגסטרואנטרולוגיה
  • 1948 - מדליית טאונזנד האריס של הסיטי קולג' של ניו יורק
  • 1953 - מדליית יוליוס פרידנוולד של האיגוד האמריקאי לגסטרואנטרולוגיה
  • 1962 - מדליית ג'ייקובי של בית החולים מאונט סיני

ספרים

בריל קרוהן פרסם 4 ספרים ו-150 מאמרים.

  • 1928 - Affections of the Stomach (מחלות הקיבה)

אוטוביוגרפיה

* 1907-1965 :Notes on the Evolution of a Medical Specialist מהדורה שנייה (2010)

הנצחה

  • 1983 - הקמת קרן המחקר על שם בריל ב. קרוהן Burril B.Crohn Research Fundation התומך בחקר המחלות הדלקתיות של המעיים בבית החולים מאונט סיני
  • קתדרה לגסטרואנטרולוגיה בבית הספר לרפואה איקאהן במאונט סיני קיבלה את שמו

מקורות

  • 2002 1852-2002,Barbara Niss, Arthur H.Aufses This House of Noble Deeds - Mount Sinai Hospital, New York University Press, ,

קישורים חיצוניים

Fábio Guilherme M. C. de Campos; Paulo Gustavo Kotze ABCD. Arquivos Brasileiros de Cirurgia Digestiva vol.26 no.4 São Paulo Nov-Dec. 2013

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0