ברית שמלקלדן
ברית שמלקלדן (בגרמנית: Schmalkaldischer Bund) היא ברית שנכרתה ב-27 בפברואר 1531 בעיר שמלקלדן (תורינגיה), בין הנסיכים שתמכו בתנועה הפרוטסטנטית. הברית החלה כברית לאחר תחילת הרפורמציה, אך ראשיה פעלו לפירור האימפריה הרומית ה"קדושה" באמצעותה. שלא כמו בריתות קודמות דומות (למשל ברית טורגאו), למדינות ברית שמלקלדן היו צבאות אשר יגנו על האינטרסים הדתיים והפוליטיים שלהם.
המניע העיקרי לכריתת הברית היה כישלון אספת הממלכה באוגסבורג לפשר בין המחנות ולהשכין שלום בגרמניה. ראשי הברית היו הנסיך הבוחר (קורפירסט) יוהאן פרידריך מסקסוניה, שהיה פטרונו של מרטין לותר, ופיליפ הראשון, רוזן הסן. מטרתם הייתה למשוך לברית זו גם את הנסיך הבוחר יואכים השני מברנדנבורג, שלמרות שנטה לתמוך בתנועה הפרוטסטנטית, הוא לא היה כה קנאי לדת החדשה, וטרם הביע תמיכה רשמית בלותר.
החל מ-1535 הוחלט לקבל לברית כל מדינה שמתחייבת לעקרונות אאוגסבורג. במשך שנות פעילותם הצליחו ראשי הברית לצרף אליה כמה וכמה נסיכים וערים חופשיות, בין הבולטים ניתן למנות את הנסיך מוירטמברג ואת הברית השוואבית, שלרשותה עמד צבא לא קטן. מדינות נוספות בברית היו אנהלט, פומרניה והערים הקיסריות החופשיות של אאוגסבורג, הנובר, פרנקפורט וקמפטן.
בשנת 1532 נכנסה צרפת של פרנסואה הראשון לברית, למרות שלא הייתה פרוטסטנטית, כדי להחליש את אויבה, הקיסר קרל החמישי, הקתולי האדוק. לאחר כניעתה של צרפת לגרמניה, ב-1544, התחייבה לצאת מן הברית.
הברית חודשה ב-1536, כתגובה ליוזמתו של האפיפיור פאולוס השלישי לכנס ועידת כמרים כללית, שבה לא יכלו הפרוטסטנטים לתת אמון. בת ברית נוספת, החל מ-1538, הייתה דנמרק. ב-1539 הצליחו למשוך אליה גם את הנסיך הבוחר של ברנדנבורג. דנמרק חתמה על הסכם עם האימפריה הרומית ה"קדושה", לפיו המלך כריסטיאן השלישי לא יתקוף את האימפריה. ב-1545 הצטרף לברית פרידריך השלישי ("האדוק"), הנסיך הבוחר של פפאלץ, שהמיר דתו והפך לפרוטסטנטי. הבטחת ההגנה לפרידריך השלישי גרמה בהמשך לפרוץ המלחמה השמלקלדית (1546) ולחיסולה של הברית.
