ברנאר ממנתון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פסלו של ברנאר במעבר סן ברנאר הקטן

ברנאר ממנתוןצרפתית: Bernard de Menthon) (נולד ב-923[1] או 983[2] - מת ב-28 במאי 1008[2] או ב-15 ביוני 1081[2]) הוא קדוש לנוצרים.

ברנאר נולד ככל הנראה בטירת מנתון-סן-ברנאר שליד אנסי, בסבואה עילית, כבן למשפחת אצולה עשירה. בילדותו קיבל חינוך נרחב. על פי הסיפור המסורתי, הוא סירב בבגרותו להתחתן לבת אצולה כפי שסידר אביו, והחליט תחת זאת להצטרף לשירות הכנסייה. בלילה לפני החתונה הוא חמק מן הטירה לאיטליה והצטרף למסדר הבנדיקטיני. בשל התקדמות מהירה הפך לאחראי על אזור אאוסטה ב-966[3]. הוא החליט להקדיש את עצמו למלחמה בפגניות בקרב תושבי הרי האלפים. במשך 42 שנים הוא הטיף באזור האלפים ואף בלומברדיה, ומעבר להמרות דת, קיימים גם ניסים המיוחסים לו (על פי אחת האגדות, כשברח מטירת אביו, קפץ מהחלון ומלאכים תפסו אותו).

בשנת 1042 הקים את האכסניה על שם ברנאר ה"קדוש" במעבר סן ברנאר הגדול, אשר שירתה את העוברים בדרך הררית קשה זו וטיפלה בנפגעים. באכסניה זו הוכלא גזע הכלבים סן ברנרד, הקרוי אף הוא על שם ברנאר ה"קדוש".

ברנאר מת בנוברה. מאז 1923 הוא נחשב לקדוש המגן על מטפסי ההרים ותושבי אזור האלפים.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ברנאר ממנתון בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ על פי "מעשי הקדושים" (גרמנית)
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 על פי הלקסיקון הכנסייתי (גרמנית)
  3. ^ על פי לקסיקון ה"קדוש"ים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0