ברסי אלקטריק קב
 | |
| Bersey electric cab | |
| מאפיינים כלליים | |
|---|---|
| נקרא גם | London Electrical Cab |
| יצרן | Walter Bersey (אנ')[1] |
| שנות ייצור | 1896 |
| הרכבה | בריטניה |
| מפרט טכני | |
| מנוע | מנוע חשמלי |
| מהירות מרבית | 19 קמ"ש |
ברסי אלקטריק קב (באנגלית : Bersey electric cab, קרוי גם : London Electrical Cab) היה רכב חשמלי, שפותח ויוצר בשנת 1896, על ידי המהנדס וולטר ברסי ("Walter Bersey" (אנ')) והיה המונית החשמלית הראשונה בלונדון[2]
היסטוריה
חברת מוניות החשמל בלונדון ניהלה שירות של 12 מוניות "ברסי" במרכז לונדון החל מ-19 באוגוסט 1897 לאחר חנוכתו בהנהגתו של מהנדס החשמל "William Henry Preece" (אנ'). הם הפכו למוניות הראשונות בעלות ההנעה העצמית בעיר. כחלק מתנאי הרישוי שלהם, משטרת המטרופוליטן דרשה מהם לעמוד בארבעה תנאים: שיונעו רק על ידי נהגים מקצועיים, שהם יוכלו לעצור לפי דרישה, שהם יוכלו להסתובב ברדיוס קטן ושהם מסוגלים לטפס על גבעת סאבוי ("Savoy Place" (אנ')), שהיא התלולה ביותר בעיר לונדון.
המוניות גבו תעריפים זהים לאלה ששימשו מוניות רתומות לסוסים והיו בתחילה פופולריות למדי. אפילו נסיך ויילס (אדוארד השביעי, מלך הממלכה המאוחדת) נסע באחד. המוניות התפרסמו במהרה בכינוי "יונקי הדבש" (hummingbirds) בגלל הרעש שנגרם על ידי המנועים שלהם ועל חשיפתם השחורה והצהובה הייחודית. הנוסעים דיווחו כי אביזרי הפנים היו מפוארים בהשוואה למוניות רתומות לסוסים, אולם היו כמה תלונות על כך שהתאורה הפנימית גרמה להן להיות בולטות מדי לאלה שמחוץ לתא הנהג.
הצי הגיע לשיא בסביבות 75 מוניות, שכולן היו צריכות לחזור למתחם הבודד בלמבת ("Lambeth" (אנ')) כדי להחליף סוללות. זה הושג באמצעות מעליות הידראוליות שהיו יכולות להשלים את הפעולה תוך 2–3 דקות. חברת מוניות החשמל בלונדון תכננה להציג בעתיד מחסני סוללה ומחליפי חילוף נוספים כדי להרחיב את הכיסוי והטווח שלה. בשל הוצאות החשמל הזמינות באותה עת שהחברה השקיעה בגנרטור חשמלי משלה.
העלות הגבוהה של סוללות וצמיגים חלופיים הפכה את הפעולה ללא רווחית וחברת החשמל של לונדון דיווחה על הפסדים של 6,200 ליש"ט בשנה הראשונה שלה
המוניות הוצאו מהשירות והחברה נסגרה באוגוסט 1899.
ממאפייני "ברסי אלקטריק קב"
- יוצרו 77 יחידות[3]
- שירות ראשוני של 12 מוניות החל ב -19 באוגוסט 1897[4] מתוך 77 יחידות, בסך הכל 75יחידות שירות בבת אחת. הרכבים סבלו קשה מבלאי בשירות בגלל משקלם הכבד. זה פגע בסוללות ובצמיגים שהיו יקרים להחלפה והפך את פעולתם ללא רווחית.
- המוניות הפסיקו את פעילותם באוגוסט 1899 והמוניות החשמליות לא חזרו לרחובות לונדון עד שהוצג דגם ה-"Nissan NV200" (אנ') של ניסאן באוקטובר 2019[5]. * המוניות הראשונות הוקמו על ידי חברת הכרכרות הגדולה (ללא סוסים), עם מרכבים שנעשו על ידי בונה המרכבים "Arthur Mulliner" (אנ')
- הונע על ידי מנוע חשמלי שתואר באופן שונה כ־3.5 או 8 כ"ס
- נהג + 2 נוסעים
- המהירות נשלטה באמצעות מנוף שסיפק שלוש אפשרויות: 5 או 11 או 14 קמ"ש, אם כי דווח על מהירות עליונה של עד 19 קמ"ש
- הבלימה הייתה באמצעות דוושת רגל שניתקה את מעגל הכונן החשמלי
- תא הנוסעים של ברסי תוכנן על ידי וולטר ברסי, מהנדס חשמל שבנה קודם לכן אוטובוס ומכונית חשמלית וכן מכוניות פרטיות
- תא הנהג בכללותו שקל 2 טון
- הסוללות שקלו 711 ק"ג, נתלו מתחת לשלדה על הקפיצים
- הטווח היה 48–56 ק"מ, בקושי הספיק לעבודה של יום
- סופקה תאורה חשמלית פנימית וחיצונית
- על ארבעת גלגלי הרכב היו מורכבים צמיגי גומי מוצקים אשר נועדו לספק אחיזה בדרכים השומניות של לונדון
- גרסה מאוחרת יותר של תא הנהג עם סוללות בעלות קיבולת גדולה יותר נבנתה על ידי חברת "Gloucester Railway Waggon Company"
ראו גם
הערות שוליים
- ^ היסטוריה של כלי רכב חשמליים ietarchivesblog.org/2018/11/09/electric-vehicles-a-history-of-innovation
- ^ ברסי אלקטריק קב gracesguide.co.uk/London_Electrical_Cab_Co
- ^ ברסי אלקטריק קב collection.sciencemuseumgroup
- ^ ברסי אלקטריק קב בלונדון , 19 אוגוסט 1897 theengineer.co.uk/august-1897-london-electrical-cab
- ^ מוניות חשמליות חוזרות ללונדון לאחר 120 שנה theguardian.com/environment/2019/oct/23/first-100-electric-black-cab-for-120-years-launches-in-london
