ג'אמבטיסטה נולי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תרגום לקוי.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תרגום לקוי.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
מפת נולי הראשונה המתארת את העיר רומא - 1748
מפת נולי של אזור הפנתיאון ברומא

ג'אמבטיסטה נולי (וכן ג'ובאני בטיסטה, איטלקית: Giambattista Nolli; ‏9 באפריל 1701 - 1 ביולי 1756) הוא אדריכל איטלקי וממציא "מפת נולי" למדידת הצפיפות בערים.

חייו

נולי נולד בעיר קומו באיטליה ולאחר מכן עבר לרומא הודות לחסותן של משפחות האצולה "אלבאני" ו-"קורסיני". הוא ידוע בעיקר בזכות תוכנית האייקונוגרפיה של רומא, Pianta Grande di Roma אשר החלה בשנת 1736 ונמדדה בשנת 1748 וכיום ידועה בתור מפת נולי. מפה זו מורכבת מ-12 תחריטים הכוללים צלחת נחושת וגודלה הוא 176x208 סנטימטר ופורסמה בהוקרה לכבוד האפיפיור בנדיקטוס הארבעה עשר.

מפת נולי משקפת המפה של "בופליני" משנת 1551, שממנה שאב נולי את ההשראה ליצירת המפה, אולם נולי עשה מספר חידושים חשובים. ראשית, מדד את העיר ממזרח (שהיה רגיל בזמן) לצפון המגנטי, בהסתמכותו על מצפן כדי להשיג השפעה על הטופוגרפיה של העיר. שנית, אף הוא יצר את המפה בדומה אל בופליני באמצעות ייצוג קרקעות של שטח בנוי עם רחובות ובניית מוצללים, נולי יצג שטח מוקף שטחים ציבוריים כגון העמודים בכיכר פטרוס ה"קדוש" בותיקן ואת הפנתיאון ושטחים פתוחים בעיר. לבסוף, המפה הייתה שיפור משמעותי בדיוק, שבאה גם לציין את חוסר הסימטריה של המדרגות הספרדיות. המפה שימשה בתכנון הממשלה האיטלקית של העיר רומא עד שנת 1970 ושימשה בסיס למיפוי כל המפות הרומאיות עד תאריך זה.

מפת נולי

מפת נולי היא מפה למדידת צפיפות הערים בעיקר בצבעי שחור ולבן. מפת נולי הומצאה בשנת 1748 בעת שהאדריכל האיטלקי ג'אמבטיסטה נולי שרטט את מפת רומא עבור האפיפיור בנדיקטוס ה-14. נולי היה אחד האנשים הראשונים שהשתמשו בייצוג אורתוגונלי של העיר במפה, לעומת הייצוגים המקובלים בזמנו של מבטים ממעוף הציפור. המפה מדויקת וניתן להשוות אותה לצילום אויר.

אחד הדברים במפה הוא הצורה שנולי בחר לייצג את המרחב של העיר. בזמן שהבניינים מוצגים בשחור, נולי מציג כלבן את כל המרחב הציבורי של העיר, וכולל בזה גם את המרחב הפנימי של הכנסיות וגם את החצרות הפנימיות בארמונות ובמנזרים. שיטת הייצוג הזו הפכה למקובלת בעיצוב עירוני, כדרך להציג את המרחב הציבורי. כתוצאה מצורת ייצוג זו ניתן לעמוד על היופי והגוון הרב של המרחב הציבורי ברומא, ועל כך שכל פינה ממנו היא "חיובית". בכל מקום שאתה נמצא, אתה חלק ממרחב קמור שמקיף אותך כמו חדר. תכונה מעניינת נוספת היא ההשלמה והשילוב שיש בין המרחב הפתוח והבנוי כהגדרתם. הבניינים מגדירים את המרחב הפתוח, והמרחב הפתוח את הבניינים. זאת לעומת השיטה הנפוצה כיום שהיא בניינים הצפים במרחב ללא התייחסות אליו.

קישורים חיצוניים