ג'ואן קורי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ג'ואן קורי
Joanne Chory
לידה 19 במרץ 1955 (גיל: 69)
ארצות הבריתארצות הברית בוסטון, ארצות הברית
ענף מדעי ביולוגיה, מיקרוביולוגיה
מקום מגורים ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מקום לימודים
  • מכללת אוברלין
  • אוניברסיטת אילינוי
  • בית הספר לרפואה של הרווארד
מוסדות salk institute for biological science
בן זוג סטיבן וורלנד

ג'ואן קוריאנגלית: Joanne Chory; נולדה ב-19 במרץ 1955) היא פרופסורית[1] אמריקאית לביולוגיה המתמחה בביולוגיה ובמיקרוביולוגיה של צמחים. היא גילתה שמוטציה בגן DET 1 גורמת לצמחים לגדול בחושך כאילו נחשפו לאור, וגילתה גם ש-Brassinosteroids הם סוג ייחודי של הורמונים המסייעים לשלוט בהתפתחות הצמחים ומווסתים את האור. במהלך 15 שנים ד"ר קורי חשפה את הדרך שבה צמחים גדלים, החל מהפעלה של קולטנים בקרום התא הצמחי ועד להשפעות ההורמונים על גורמי שעתוק בגרעין התא. גילויים אלו זיכו את קורי בפרס פריצת דרך במדעי החיים בשנת 2018 ובפרס פרל מייסטר גרינגרד בשנת 2020[2].

קורי זכתה בפרס וולף לשנת 2024[1].

קורות חיים

קורי נולדה בבוסטון, מסצ'וסטס להורים ממוצא לבנוני, אחת מבין שישה אחים ואחיות. בילדותה אהבה מאוד לרקוד ולקרוא[2].

את התואר הראשון שלה בביולוגיה סיימה ב-1977 בהצטיינות במכללת אוברלין שבאוהיו, את התואר השני שלה ערכה קורי באוניברסיטת אילינוי, שם גם סיימה בשנת 1984 את הדוקטורט במיקרוביולוגיה. את פוסט הדוקטורט שלה ערכה בבית הספר לרפואה של הרווארד[3] עם חוקר הצמחים פרד אוסבול. בשנת 1988 הצטרפה קורי למכון Salk לחקר הביולוגיה וכיום היא ראש מעבדה משלה.

בשנת 2003 קורי נבחרה למנהיגת המחקר בחקלאות של סיינטיפיק אמריקן. היא חברה באקדמיה הלאומית למדעים בארצות הברית, באקדמיה הלאומית למדעים בגרמניה, באקדמיה האמריקאית לאומנויות ומדעים, ובאגודה האמריקאית לקידום המדע. בנוסף, קורי היא שותפה זרה של האקדמיה הצרפתית למדע, חברה זרה בחברה המלכותית בלונדון, וחברה שותפה בארגון האירופי לביולוגיה מולקולרית (EMBO)[4].

בשנת 2004 אובחנה אצל קורי מחלת הפרקינסון. במהלך העשור שלאחר מכן, היא מספרת שבקושי היו לה תסמינים, אך בשנים האחרונות המחלה הלכה והחמירה. היא נוטלת תרופות ולפני כמה שנים טופלה בגירוי מוחי עמוק, המקל על תסמינים כגון רעידות שרירים[2].

פעילות מחקרית

במהלך המחקר של דוקטור קורי שנערך בבית החולים של מסצ'וסטס נלקחו 100,000 זרעי תודרנית לבנה (Arabidopsis thaliana) שנבחרה להיות צמח מודל. 50,000 זרעים הוטבלו בחומר בשם אתיל מתאן-סולפונט (אנ') (EMS) ו-50,000 לא הוטבלו. כל הזרעים נשתלו בחדר מואר למשך יומיים ולאחר מכן הועברו לחדר חשוך למשך שבוע ואז הוצאו. הצמחים שלא הוטבלו ב-EMS גדלו לגובה וללא עלים כמצופה, אך חלק מהצמחים שכן הוטבלו ב-EMS גדלו בצורה נורמלית כמעט לגמרי כאילו נחשפו לאור[5].

קורי ועמיתיה ראו במחקר שלהם כי התפתחות הצמחים שהוטבלו ב-EMS וצמחו בתנאים חסרי אור נגרמת על ידי מוטציה בגן שנחקר מעט מאוד שהצוות קרא לו de-etiolated 1, או DET1. בסופו של דבר, היא ועמיתיה מצאו כי DET1 מקודד לקולטן שטרם היה ידוע במסלול האיתות הקובע כיצד הצמחים מגיבים לאור[2].

ב-Salk המשיכה קורי לעבוד על DET1 אבל גם על מוטציה בגן DET2 הקשור. הניסויים שלה עם מוטציה זו הובילו אותה לגילוי כי ההורמונים הצמחיים ברסינוסטרואידים (Brassinosteroids) קשורים לאיתות אור. על אף שהורמונים אלו התגלו בשנות השבעים, תפקידם בצמיחה והתפתחות של צמחים היה לא ברור. עבודתם של קורי והשותפים שלה אישרה כי Brassinosteroids הם סוג ייחודי של הורמונים המסייעים לשלוט בהתפתחות הצמחים המווסתים את האור[2].

לפני התגלית רוב הקהילה המדעית חשבה שהקולטנים היחידים הקשורים באור שקיימים בצמחים היו פיטוכרומים, סוג של חומר אורגני. ביולוגים רבים העוסקים בצמחים פקפקו בגילויים של קורי והיו ספקנים לגבי קיומו של קולטן אור חדש[2].

השראה

לדבריה, ההשראה הכי גדולה שלה היא פרנסיס קריק, ביולוג מולקולרי אנגלי שגילה את מבנה ה-DNA. קורי מספרת שהיא אהבה במיוחד את העובדה שהוא כתב לבנו בן ה-10 בפנימייה וסיפר לו שהוא גילה תגלית חשובה מאוד, ואז המשיך לצייר ביד את הסליל של ה-DNA, והסביר לבנו, במילים הפשוטות ביותר, מדוע הגילוי שלו היה כה חשוב[6].

משפחתה

במהלך הפוסט דוקטורט שלה בהרווארד היא פגשה את סטיבן וורלנד, בעלה לעתיד. הוא סיים את הדוקטורט שלו באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, וזמן קצר לאחר מכן עבר לבוסטון על מנת לעשות פוסט דוקטורט בבית הספר לרפואה של הרווארד. השניים התחתנו ב-1987 ועברו לקליפורניה. הזוג אימץ בת ובן.

פרסים

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ואן קורי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אתר למנויים בלבד גדעון לב ועידו אפרתי, הצפנת מידע וחקר קרינה קוסמית: הוכרזו זוכי פרס וולף לשנת 2024, באתר הארץ, 3.7.2024.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 Emily Makowski, Into the Light: A Profile of Joanne Chory, The Scientist Magazine, ‏1.3.2020 (באנגלית)
  3. ^ Evelyn Strauss, Joanne Chory, The Rockefeller University (באנגלית)
  4. ^ Joanne Chory, biology.ucsd.edu
  5. ^ Joanne Chory, Charles Peto, Rhonda Feinbaum, Lee Pratt, Frederick Ausubel, Arabidopsis thaliana mutant that develops as a light-grown plant in the absence of light, Cell 58, 1989-09-08, עמ' 991–999 doi: 10.1016/0092-8674(89)90950-1
  6. ^ Interview with Joanne Chory
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0