ג'ובאני דאנדולו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ג'ובאני דאנדולו
שלט האצולה של ג'ובאני דאנדולו
שלט האצולה של ג'ובאני דאנדולו
דוכס ונציה ה־46
31 במרץ 12802 בנובמבר 1289
(9 שנים ו־30 שבועות)

ג'ובאני דאנדולואיטלקית: Giovanni Dandolo;‏ נפטר ב-2 בנובמבר 1289) היה הדוכס ה-48 של ונציה. ג'ובאני דאנדולו כיהן כדוג'ה מה-31 במרץ 1280 ועד פטירתו.

קורות חיים

משפחת דאנדולו הייתה משפחת אצולה ונציאנית עשירה ורבת השפעה. ג'ובני דאנדולו הוא אחד מארבעה דוג'ים שמקורם במשפחה זו (יחד עם סבו הגדול אנריקו דאנדולו, וכן פרנצ'סקו דאנדולו ואנדראה דאנדולו). כמו כן שתים מנשות המשפחה היו נשואות לדוג'ים: ג'ובאנה דאנדולו הייתה רעייתו של פאסקואל מאליפיירו, וזיליה דאנדולו הייתה נשואה ללורנצו פריולי.

ג'ובאני דאנדולו היה מעורב בפוליטיקה המקומית, וכן כיהן כפודסטה של בולוניה ופדובה, וכמפקד הצי הוונציאני.

ההחלטה על בחירתו של ג'ובאני דאנדולו לדוג'ה התקבלה בעת שפיקד על הצי הוונציאני בקרבות באיסטריה ובטרייסט. מלחמות אלה נמשכו במהלך כהונתו של דאנדולו כדוג'ה.

דאנדולו הצליח להגיע להסכם שלום עם אנקונה (הסכם רוונה), וללחום בכרתים שמרדה בשליטת וונציה. בראש המורדים עמד אלקסיוס קאלרגיס היווני, אשר קיבל תמיכה מקיסר האימפריה הביזנטית מיכאל השמיני.

בשל המלחמות הרבות במזרח הים התיכון נאלצה רפובליקת ונציה לדון ולהגיע להסכמי שלום במערב, ונחתם הסכם אורוויטו עם שארל הראשון והסכם שלום נוסף עם פיליפ השלישי, מלך צרפת.

במהלך כהונתו של דאנדולו היחסים בין ונציה לאפיפיור היו רעועים - ונציה סירבה להצטרף למדינת האפיפיור ולצאת למלחמה כנגד סיציליה - החלטה שהביא לכך שהאפיפיור מרטינוס הרביעי החליט להחרים את העיר כולה. החלטה זו בוטלה על ידי יורשו של מרטינוס, האפיפיור הונוריוס הרביעי בשנת 1285.

בשנת 1827 מרדה איסטריה כנגד השליטה הוונציאנית, וזמן קצר לאחר מכן מרדה גם פריולי. בעקבות התערבות קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" רודולף הראשון, נאלצה ונציה להגיע להסכם שלום.

דאנדולו נקבר בבזיליקת סנטי ג'ובאני אי פאולו. קיברו של דאנדולו לא נשתמר עד ימינו, אולם מצבה בכנסייה מציינת את זכרו.

הטבעת הדוקטים

קובץ:Zecchino Antonio Venier 1382.jpg
דוקאט זהב ונציאני משנת 1382.

בתקופת כהונתו של דאנדולו, בשנת 1284 הוטבע מטבע הדוקאט הוונציאני הראשון. במטבע הדוקאט נעשה שימוש עד נפילתה של לה סרניסימה. החל משנת 1284 נקבע יחס הזהב במטבע ומשקלו - 3.56 גרמים, 24 קרט כאשר במטבע 0.997 גרמים של עופרת).

במהרה הפך המטבע למטבע מקובל בכל המדינות עימהן ונציה סחרה.

מקור שמו של המטבע בכתובת אשר נכתבה על גבו של המטבע: Sit tibi Christe datus quem tu regis iste ducatus.

קישורים חיצוניים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0