ג'וזף ליינדקר
 |
ג'וזף כריסטיאן ליינדקר (באנגלית: Joseph Christian Leyendecker; 23 במרץ 1874 - 25 ביולי 1951) היה מאייר גרמני-אמריקאי. הוא נחשב לאחד המאיירים האמריקאים הבולטים בתחילת המאה ה-20. הוא נודע בעיקר בזכות הפוסטרים והפרסומות שלו ב "The Saturday Evening Post". [1] בין השנים 1896 - 1950 צייר ליינדקר יותר מ-400 כריכות מגזינים. ליינדקר "למעשה המציא את הרעיון של עיצוב מגזינים מודרניים." [2]
ראשית חייו
ג'וזף כריסטיאן ליינדקר נולד ב־23 במרץ 1874 במונטבאור שבמערב גרמניה, כפר זעיר 18 ק"מ מזרחית לריין, לפיטר ליינדקר ולאליזבת אורטייפן ליינדקר. ג'וזף היה הבן הבכור, ואחיו פרנסיס נולד כעבור שלוש שנים. אחותו, מרי אוגוסטה, הילדה השלישית והאחרונה, נולדה לאחר שהמשפחה היגרה לאמריקה. [3]
בשנת 1882, משפחת ליינדקר היגרה לשיקגו, אילינוי, שם היה אחיה של אליזבת, אדם אורצייפן, סגן נשיא חברת בירה. לאחר שעבד בסוף גיל ההתבגרות בחברת תחריטים בשיקגו, והשלים את ההזמנה המסחרית הראשונה שלו שהייתה 60 איורי תנ"ך עבור חברת האחים פאוורס, ג'וזף ביקש לעבור הכשרה אמנותית רשמית בבית הספר של המכון לאמנות בשיקגו.
לאחר לימודי רישום ואנטומיה אצל ג'ון הנרי ונדרפול במכון לאמנות בשיקגו, נרשמו ג'וזף ואחיו הצעיר פרנק לאקדמיה ז'וליאן בפריז למשך שנה, שם נחשפו לעבודתם של טולוז-לוטרק, וגם אלפונס מוכה, מנהיג תנועת הארט נובו הצרפתית. [4]
קריירה
בשנת 1899 חזרו האחים ליינדקר לאמריקה והתיישבו בדירה בהייד פארק, אילינוי. היה להם סטודיו בבניין לאמנויות היפות בשיקגו. ב-20 במאי אותה שנה, ג'וזף קיבל את העבודה הראשונה שלו לשער של המגזין סאטרדיי איונינג פוסט - היה זה תחילת הקשר שלו שנמשך ארבעים וארבע שנים עם המגזין הפופולרי ביותר במדינה. בסופו של דבר הוא היה הפיק 322 שערים למגזין, ויצר תמונות איקוניות רבות.[5]
בשנת 1900, ג'וזף, פרנק ואחותם מרי עברו להתגורר בעיר ניו יורק, אז מרכז תעשיות האמנות והפרסום בארצות הברית. במהלך העשור הבא, שני האחים החלו בקשרי עבודה ארוכי טווח עם יצרני הלבשה, כולל גרביים ארוגים, הרטמרקס. ג'וזף נשכר לפיתוח סדרת תמונות של מותג ארו של צווארוני חולצות. "איש צווארון החץ של ליינדקר", כמו גם התמונות שיצר מאוחר יותר עבור חליפות קופנהיימר וגרביים שזורות, באו להגדיר את הזכר האמריקאי האופנתי במהלך העשורים הראשונים של המאה העשרים. [6] ליינדקר השתמש לעיתים קרובות כדוגמן בשותף שלו צ'ארלס ביץ' שהיה אהוב עליו (1881–1954).[7]
עבודה חשובה נוספת הייתה של קלוגס, יצרנית מזון ארוחת הבוקר. כחלק ממסע פרסום גדול, הוא יצר סדרה של עשרים ציורי "ילדי קלוגס" לקידום פתיתי התירס של החברה. [8]
בשנת 1914 עבר ליינדקר בליווי צ'ארלס ביץ' לסטודיו ובית גדול בניו רושל, ניו יורק, שם התגורר למשך שארית חייו. במהלך מלחמת העולם הראשונה, צייר גם כרזות גיוס לצבא ארצות הברית ולמאמץ המלחמתי.
שנות העשרים היו במובנים רבים שיא הקריירה של ליינדקר, כאשר כמה מעבודותיו המוכרות ביותר הסתיימו בתקופה זו. הפרסום המודרני התחיל להתממש, כאשר ליינדקר נחשב לאחד האמנים המסחריים הבולטים.
כפי ששנות העשרים סימנו את שיא הקריירה של ג'וזף ליינדקר, כך שנות השלושים סימנו את תחילת דעיכתה. ב 1929 מספר העבודות שקיבל ליינדקר ירד בהתמדה. בשנת 1936 פרש העורך של Saturday Evening Post ג'ורג' הוראס לורימר, והוחלף על ידי אחרים שמיעטו לתת לו עבודות. השער האחרון של ליינדקר היה של גיליון השנה החדשה ב-2 בינואר 1943. עבודות חדשות המשיכו להגיע, אך בקצב איטי. בין הבולטים ביותר היו כרזות של משרד המלחמה של ארצות הברית, בהן תיאר ליינדקר קציני פיקוד של אנשי הצבא לעודד רכישת אג"ח לתמיכה במאמצי האומה במלחמת העולם השנייה.
ליינדקר נפטר ב־25 ביולי 1951 באחוזתו בניו רושל.
חיים אישיים
בשל תהילתו כמאייר, הצליח ליינדקר להתמכר לאורח חיים מפואר מאוד אשר מגלם במובנים רבים את הלך הרוח של שנות העשרים.
ליינדקר קבור לצד בני משפחתו - הוריו ואחיו פרנק בבית הקברות וודלוון בברונקס, ניו יורק.
גלריה
.jpg)
קישורים חיצוניים
- ג'וזף ליינדקר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ The Saturday Evening Post - About The Saturday Evening Post, web.archive.org, 2009-02-22
- ^ "No longer is he the 'other illustrator'; J.C. Leyendecker was idolized by Norman Rockwell, not the other way around. Finally, an exhibit of more than 50 of his originals shows why"
- ^ Schau, Michael (1974). J.C. Leyendecker. Watson-Guptill Publication. p. 14.
- ^ Schau, Michael (1974). J.C. Leyendecker. Watson-Guptill Publication. p. 15.
- ^ Cutler, Laurence S.; Cutler, Judy Goffman. J.C. Leyendecker: American Imagist. Harry N. Abrams.
- ^ NMAI: J.C.Leyendecker, web.archive.org, 2016-02-07
- ^ "Clipped From The Times Record". The Times Record. 1954-06-24. p. 26. נבדק ב-2021-07-04.
- ^ Leyendecker, J.C. – Haggin Museum (ב־American English)
