ג'וזף נוויל
| לידה |
מחוז גלוסטר, מושבת וירג'יניה, אמריקה הבריטית .svg){kind=small} | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
מחוז הארדי, וירג'יניה, ארצות הברית .svg){kind=small} | ||||
| |||||
ג'וזף נוויל הבן (באנגלית: Joseph Neville Jr.; 2 בדצמבר 1733 – 4 במרץ 1819) היה חייל, בעל מטעים ופוליטיקאי אמריקאי. נוסף לשירותו הצבאי במלחמת העצמאות של ארצות הברית ובמלחמת 1812, ייצג נוויל את מחוז המפשייר בבית הבורג'ס של וירג'יניה, בכמה מן הוועידות המהפכניות של וירג'יניה, ובבית הנבחרים של וירג'יניה במהלך מלחמת העצמאות. עמיתיו המחוקקים בחרו בו פעמיים לבית הנבחרים של ארצות הברית, שם כיהן בשנים 1793–1795. הוא נפטר בגיל 85 באזור שהפך במהלך חייו למחוז הארדי.
ביוגרפיה
ראשית חייו
ג'וזף נוויל הבן נולד ב־2 בדצמבר 1733 במחוז גלוסטר שבמושבת וירג'יניה, לג'וזף נוויל האב ולאשתו השנייה אן בוהאנון נוויל. היו לו לפחות חמישה אחים ושתי אחיות שהגיעו לבגרות. אחיו הבכור, ג'ון, הפך לחייל מקצועי ושירת תחילה בגבול האפלצ'ים במלחמת הצרפתים והאינדיאנים. אחיו הצעירים, קפטן ויליאם נוויל והטוראי ג'יימס נוויל, שירתו אף הם במיליציה של וירג'יניה או בצבא הקונטיננטלי. אביו, בעל קרקעות, היה מבוגר מדי ללחימה, אך במהלך המהפכה האמריקאית סיפק מזון ואספקה לכוחות. שם המשפחה נוויל הופיע במסמכים מוקדמים בכמה צורות איות שונות.
בשנת 1764 נישא נוויל לאגנס בראון במחוז בדפורד שבווירג'יניה. לזוג נולדו עשרה ילדים.
קריירה ציבורית
בשנת 1772, כאשר קיבל אלכסנדר וייט את תפקיד תובע הכתר במחוז המפשייר, החליף אותו נוויל בתפקיד חלקי של נציג לבית הבורג'ס. אף שהיה מתיישב חדש יחסית, הוא שירת לצד עורך הדין ומשקיע הנדל"ן ג'ון מרסר. שניהם נבחרו מחדש בשנת 1774, בתקופת מלחמת לורד דאנמור (אנ'). על רקע מחאת המתיישבים נגד מה שכונה בווירג'יניה 'החוקים הבלתי נסבלים', חתם נוויל על הסכם אי־ייבוא במאי 1774.
לאחר פירוק בית המחוקקים בידי המושל, המשיכו בוחרי מחוז המפשייר לבחור בנוויל ובמרסר לייצגם בארבע הוועידות המהפכניות הראשונות, אף שקיים תיעוד לכך שנוויל השתתף בפועל רק בוועידה הרביעית בחורף 1775–1776. בשנים 1777–1778 נבחר לבית הנבחרים של וירג'יניה, אך הוחלף בשנת 1778. כהונתו האחרונה בבית הנבחרים הייתה בשנת 1780.
שירות צבאי
במהלך מלחמת העצמאות האמריקאית שימש נוויל כלוטננט מחוזי של מחוז המפשייר בדרגת קולונל. אחיו ג'ון נוויל פיקד על יחידות שונות של וירג'יניה והשתתף בקרבות טרנטון, פרינסטון, ג'רמנטאון ומונמות'. נוויל עצמו היה מעורב באספקת ציוד ליחידות וירג'יניה, וכן הופקד על מימוש רכוש שהוחרם מהמושל הבריטי המודח של וירג'יניה, ג'ון מארי, הרוזן הרביעי מדאנמור (אנ').
בשנת 1782 השתתף נוויל במדידת קו מייסון-דיקסון מערבה, לצורך קביעת גבולה המערבי של פנסילבניה. הדוח שהגיש נמצא מדויק גם עשרות שנים מאוחר יותר.
פעילות אזרחית
בשנת 1784 היה נוויל בין נאמני העיירה מורפילד, עסק בחקלאות ובגידול בקר לשוק של בולטימור, והחזיק עניין בחנות כללית מקומית. בשנת 1785 חולק מחוז המפשייר ונוצר מחוז הארדי, שבו התגוררה משפחת נוויל. נוויל החזיק עבדים: בשנת 1785 ארבעה, ובשנת 1795 שבעה.
בשנות ה-90 של המאה ה-18 רכש נוויל קרקעות באזור שהיה בעבר אחוזת סאות' בראנץ' של הלורד פיירפקס. בשנת 1792 אושר חוק להקמת מיליציות מחוזיות בווירג'יניה, ונוויל מונה למפקד הבריגדה ה־18 בדרגת בריגדיר גנרל, תפקיד שבו שימש עד מותו. באותה שנה נבחר לבית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מפלגת מתנגדי הממשל, והוא כיהן בקונגרס השלישי מ-4 במרץ 1793 עד 3 במרץ 1795.
במלחמת 1812 המשיך נוויל לפקד על מיליציית מחוז הארדי, בעיקר בתפקיד עתודה, ושלח כוחות להגנת נורפוק. מכתבים משנת 1814 מציינים אותו בין הקצינים שהונחו להיות מוכנים לגיוס מיידי.
מותו
ג'וזף נוויל הבן נפטר במחוז הארדי שבווירג'יניה ב־4 במרץ 1819, בגיל 85. אשתו נפטרה שנתיים לפניו.
קישורים חיצוניים
- ג'וזף נוויל באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- ג'וזף נוויל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
ג'וזף נוויל42590016Q1707698