ג'וזף סינקה
סנגבה פיה, הידוע יותר בשם ג'וזף סינקה (1814–1879), היה עבד אפרו-אמריקאי שלחם לחירותו. הוא וחבריו החטופים השתלטו על ספינת העבדים בה הובלו. משפטו שהתנהל בארצות הברית היה אירוע בעל חשיבות במאבק נגד העבדות. בסופו של דבר זכו במשפט בחירותם והוחזרו לאפריקה.
ביוגרפיה
סנגבה פיה נולד בשנת 1814, בנו של ראש שבט מקומי במאני שבסיירה לאון. כאשר נלכד על ידי חוטפי עבדים ספרדים בשנת 1839 הוא היה חוואי שגידל אורז, נשוי ואב לשלושה ילדים.
הספרדים העניקו לו את השם סינקה, ולקחו אותו כעבד להוואנה שבקובה, שם נמכר ל"ג'וזה רויטס" יחד עם עוד 48 עבדים. ראמון פרר נשכר להוביל את העבדים בספינתו "אמיסטאד" לפוארטו פרינציפה (Puerto Principe), יישוב בדרומה של קובה. ב-2 ביולי 1839 הצליח סינקה להשתחרר מכבליו, שחרר את שאר העבדים ויחד הם החלו במרד במהלכו נהרג פרר והספינה "אמיסטאד" עברה לידי המורדים של סינקה.
סינקה הורה לאנשי הצוות הספרדים שהושארו בחיים לשוט לכיוון אפריקה במשך היום כך שיהיה בטוח שלא ירמו אותו, אך בניסיון להתחכם הובילו אנשי הצוות את הספינה לעבר קובה במשך הלילה. כך במשך 63 ימים שטה הספינה בזיגזגים, עד שנסחפה לכיוון לונג איילנד שבניו יורק שם משמר החופים השתלט על הספינה, והעבדים כולל סינקה, שניסה לקפוץ למים, נלקחו למאסר בניו הייבן.
הספרדים דרשו את החזרתם של העבדים לקובה. מרטין ואן ביורן, נשיא ארצות הברית, נטה להסכים אך התעקש שישפטו על רצח בארצות הברית. שיקוליו היו לרצות את הספרדים ותומכי העבדות בדרום על מנת להיבחר לכהונה נוספת.
עורכי דין הפעילים לביטול העבדות לקחו את המקרה לטיפולם, וגייסו לצידם את התקשורת ואת דעת הקהל בניו יורק. בבית המשפט נטען כי אף שהעבדות הייתה חוקית בקובה, הבאת העבדים מאפריקה הייתה בניגוד לחוק, כך שזאת הייתה בעצם חטיפה והייתה לחטופים הזכות הטבעית להשתמש באלימות להשתחרר ולזכות בעצמאותם. השופט הסכים לטיעון על אף שהיה ידוע כתומך נלהב ברעיון עליונות האדם הלבן, ופסק לזכות העבדים המורדים.
אולם ממשלת ארצות הברית עתרה לבית המשפט העליון. הנשיא לשעבר ג'ון קווינסי אדמס, שאביו הנשיא ג'ון אדמס היה מחותמי הצהרת העצמאות, נטל על עצמו בגיל 73 את ההגנה בתיק מול הממשלה. למשפט ניתן סיקור עיתונאי נרחב. נאומו המרגש בן 8 השעות של הנשיא לשעבר, שיש הרואים אותו כרגע התהילה שלו, הביא לשחרור העבדים המורדים.
לואיס טאפאן והאגודה אמריקאית לביטול העבדות (American Anti-Slavery Society) שגייסה כספים למימון המשפט, גייסו די כספים למימון השבת 35 העבדים המורדים ששרדו בחזרה לאפריקה. לבסוף הם חזרו לאפריקה, בינואר 1842, יחד עם חמישה מיסיונרים, שם ייסדו מיסיון נוצרי נגד עבדות.
סינקה גילה שאשתו ושלושת בניו נהרגו בעת העדרו. לאחר שעזב את המיסיון פנה לעסוק במסחר. קיימות טענות שעסק בעצמו במסחר בעבדים, אולם נראה שאינן מבוססות.
ראו גם
לקריאה נוספת
- מרד העבדים - ויליאם א' אואנס. הוצאת עמיחי 1966. מאנגלית: שמואל שיחור.
קישורים חיצוניים
