ג'ורג' בלס גרינאו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. ג'ורג' בלס גרינאואנגלית: George Bellas Greenough;‏ 17781855) היה גאולוג אנגלי חלוצי. הוא ידוע בעיקר כמשלב בין מחקרים גאולוגיים ולא כחוקר מקורי. הוכשר כעורך דין, והיה נואם מוכשר. נשיא ומייסד של החברה הגאולוגית של לונדון (אנ') והשפיע על כיווני המחקר הגאולוגי. גרינאו תמך בגישה אמפירית במדע, לכן הייתה לו ספקנות בקשר לחשיבה התאורטית בגאולוגיה. דעותיו אלה עוררו מחלוקת בקרב בני דורו. הוא היה ספקן לגבי התועלת של שימוש במאובנים בזיהוי תקופות גאולוגיות. הוא חיבר מפה גאולוגית של אנגליה וויילס, שפורסמה בשנת 1820 ולפני מותו ייצר את המפה הגאולוגית הראשונה של הודו הבריטית. [1]

חייו

גרינאו נולד בלונדון, 18 בינואר 1778, ונקרא על שם אביו, ג'ורג' בלס שהיה עורך דין מצליח ובעל עסקים. אמו הייתה בתו היחידה של הרופא תומאס גרינאו, שעסקיו היו ממוקמים בגבעת לודגייט בסמוך לסנט פול. אחיו הצעיר מת בינקותו.

בגיל שש התייתם כשאביו נפטר ומאוחר יותר נפטרה אימו. הוא אומץ על ידי סבו מצד אמו, שהרוויח הון באמצעות מכירת תכשירים רפואיים פופולריים, לשיעול והצטננות, ותמציות שונות לניקוי שיניים וחניכיים ולריפוי בכאבי שיניים.

סבו שלח אותו לבית ספר פרטי, ולאחר מכן לאיטון בגיל עשר. הוא נשאר שם רק שנה, כי אולי היה צעיר מדי לחיים בפנימיה. בספטמבר 1789 הוא נכנס לבית הספר של ד"ר תומפסון, בקנזינגטון, שם למד בשש השנים הבאות. בזמן שלמד בבית הספר אימץ את השם גרינאו לבקשת סבו.

חינוך

הוא עזב את בית הספר בשנת 1795 והלך לקיימברידג' ללמוד משפטים במשך שלוש שנים, אך הוא לא סיים את התואר.[2]

בספטמבר 1798 הוא נסע לאוניברסיטת גטינגן להמשך לימודי המשפטים, מתוך מחשבה שההרצאות יתקיימו בלטינית, אך במקום זאת הן כולן היו בגרמנית. על מנת לשפר את כישורי השפה שלו, השתתף גרינאו בהרצאותיו של יוהאן פרידריך בלומנבאך על היסטוריה של הטבע והן עוררו בו תשוקה לעסוק במינרלוגיה וגאולוגיה. בגטינגן היה סמואל קולרידג' אחד מחבריו הקרובים יותר. כמה שנים לאחר מכן, גרינאו סייע באבטחת תפקיד ממשלתי לקולרידג' בזמן שהיה במלטה.

בשנת 1801 חזר גרינאו לאנגליה וההתעניינות שלו בגאולוגיה העמיקה כאשר סייר באנגליה ופגש את האמפרי דייווי בפנזנס. בהמשך השתתף בהרצאותיו של דייווי במכון המלכותי בלונדון. בשנה שלאחר מכן נסע לצרפת ולאיטליה. הוא יצא לסיור גאולוגי בסקוטלנד עם ג'יימס סקנה בשנת 1805 ובאירלנד עם דייווי בשנת 1806.

פוליטיקה

1807 הייתה שנה משמעותית עבור גרינאו, מכיוון שזו הייתה השנה בו נוסדה האגודה הגאולוגית. הוא ניצל את המיומנות הפוליטית שלו בהקמתה ובארגונה ובדיונים על היבטים מעוררי מחלוקת במדע החדש.

הוא נבחר לחבר הפרלמנט של מחוז גטון והמשיך להחזיק במושב זה עד 1812.

המפה הגאולוגית של אנגליה וויילס שהכין גרינאו ב-1820

במהלך הזמן שעזר בהקמת החברה הגאולוגית, התנדב גרינאו למיליציה בלונדון ובווסטמינסטר, ששירתו שם כחיילים פרטיים, עם קצינים שנבחרו בהצבעה. גרינאו התגייס כחייל פרטי בשנת 1803, ובשנת 1808 הוא נבחר לקצין בדרגת סגן ושירת במשך 11 שנים. גרינאו התפטר מהתפקיד בשנת 1819, בעקבות חילוקי דעות על השימוש הלא חוקי לדעתו שנעשה במליציה.

גאולוגיה

בשנת 1807 גברה התעניינותו של גרינאו במדע בכלל, ובגאולוגיה בפרט. הוא הצטרף למספר חברות מדעיות בולטות ונבחר כחבר של החברה המלכותית. הוא גם התחבר לקבוצה של מינרלוגים. מועדון זה התפתח במהירות לחברה המוקדשת לגאולוגיה וגרינאו היה למייסד הראשי - החברה הגאולוגית של לונדון. הוא היה היו"ר הראשון של אותה אגודה. בשנת 1811 הוא התמנה לנשיא הראשון. בתפקיד זה שימש בשתי קדנציות עוקבות, ועשה רבות לקידום הגאולוגיה.[3]

בשנת 1819 פרסם את ספרו "ביקורת על עקרונות הגאולוגיה הראשונים", [4] יצירה שעסקה בעיקר בהפרכת תאוריות שגויות. בשנה שלאחר מכן הוציאה החברה הגאולוגית את המפה הגאולוגית המפורסמת שלה של אנגליה וויילס, בשישה גיליונות (פורסם ב־1 במאי 1820, אף על פי שהמועד 1 בנובמבר 1819 מופיע במפה) מהדורה שנייה הונפקה בשנת 1840 ומהדורה שלישית פורסמה בשנת 1865.

מפה זו הייתה שיאו של פרויקט שיתוף פעולה גדול של האגודה הגאולוגית הראשונה, שהקימה ועדת מיפוי באפריל 1809 בראשות גרינאו. חברי החברה באנגליה וויילס מסרו פרטים על סלעים ושכבות מקומיות שרוכזו על ידי גרינאו, ונרשמו על מפה טופוגרפית. גרינאו קיבל סיוע באיסוף העובדות גאולוגיות בעיקר מויליאם בקלנד, הכומר ויליאם קוניבר, הנרי תומאס דה לה בש ואחרים.

טיוטה ראשונה של המפה הוצגה בפני החברה הגאולוגית כבר בשנת 1812, אך הייתה אי שביעות רצון מאיכות החריטה של ​​המפה הטופוגרפית, מה שגרם לכך שמפת הבסיס לא הייתה מוכנה עד שנת 1814. בשנת 1815 פרסם ויליאם סמית את המפה הגאולוגית המפורסמת שלו. כאשר גרינאו פרסם לבסוף את המפה שלו חמש שנים אחר כך [5] היה ברור שהוא חייב לעבודותיו של סמית' בתיחום שכבות (אם כי הוא לא הכיר בכך עד מהדורת 1865); עם זאת המפה של גרינואו הכילה פרטים גאולוגיים רבים נוספים והייתה טובה יותר בקרטוגרפיה. סמית' הסתמך על תאוריה של סידור ליניארי של שכבות שזוהו על ידי מאובנים אופייניים. גרינאו, לעומת זאת, לא התחשב בתאוריה החדשה וזאת הייתה ככל הנראה אחת הסיבות שעיכבו את הכנת המפה שלו.

המפה הגאולוגית של הודו שהכין גרינאו ב-1855

גרינאו והחברה הגאולוגית לא הצליחו לעבוד עם ויליאם סמית בהפקת מפה גאולוגית בגלל סנוביות, אולם רייצ'ל לאודן טוענת כי סיבה משכנעת יותר היא שגרינאו לא חשב שמאובנים יכולים לחשוף דבר על טבעם של הסלעים. [6] גרינאו סבר בטעות, ששימוש במאובנים הוא מוגזם מדי, מכיוון שמיני מאובנים שונים מזנים עכשוויים של בעלי חי וצמחים. לכן לדעתו, לא ניתן היה להשתמש במאובנים לבניית תאוריה כרונולוגית, לגבי הגיל היחסי ותנאי היצירה של הסלעים. אכן, הוא פקפק במושגים "שכבה" ו"היווצרות", ששימשו הרבה את סמית'. מסיבה זו גרינאו רצה לנתק את עצמו ואת מפת האגודה הגאולוגית מהאיש שהשתמש במאובנים כדי לזהות שכבות. לכאורה, לגרינאו היו סיבות אינטלקטואליות ולא סיבות חברתיות לאי שיתוף פעולה עם סמית'. עם זאת, הדבר לא הפריע לגרינאו להשתמש במפה של סמית' כמקור לגרסת המפה של האגודה הגאולוגית, ויש ויכוח עד כמה השפיעה המפה של סמית' על גרינאו.[7] שתי המפות תלויות כעת זו לצד זו על גרם המדרגות הראשי באולם הכניסה של החברה הגאולוגית בבית ברלינגטון, לונדון.

בשנת 1843 החל גרינאו להכין מפה גאולוגית של הודו הבריטית. בשנת 1852 ייצר סדרת מפות של הינדוסטאן, בעיקר הידרוגרפיה, של עשרת אגני המים של חצי האי ההודי, ובשנת 1854 מפה גאולוגית רחבת היקף של כל הודו הבריטית.[8] גרינאו מעולם לא ביקר בהודו, אלא כפי שעשה במפותיו הקודמות של אנגליה ווילס, הוא ביסס את המפה שלו על מידע שנאסף מתצפיות רבות של אחרים. הוא נעזר במאמץ זה על ידי הקולונל ויליאם הנרי סייקס מחברת הודו המזרחית ושישים עותקים של המפה נרכשו על ידי החברה להפצה.[9]

אחת מנקודות החוזק העיקריות של גרינאו היה היכולת שלו לאסוף מידע למען מטרתו האמפירית. עם זאת, שיטה "מרוחקת" זו של בניית מפות הובילה ל-53 שגיאות במפת הודו שלו, חלקן טופוגרפיות אך גם גאולוגיות ופליאונטולוגיות, אשר הובחנו על ידי ועדה בראשות תומאס אולדהם, מנהל הסקר הגאולוגי של הודו, בשנת 1856. אף על פי כן, המפה הגאולוגית של גרינאו של הודו הייתה מאמץ חלוצי.

גרינאו היה תומך פעיל בחברות מדעיות חשובות רבות שנוצרו במחצית הראשונה של המאה התשע עשרה. בשנת 1831 היה אחד המובילים הראשיים בהקמת האגודה הבריטית לקידום המדע (אגודת המדע הבריטית). הוא סייע להקמת החברה הגאוגרפית של לונדון בשנת 1830, כשהוא נבחר למועצה הראשונה וכיהן כנשיא בין השנים 1839–1841. גרינאו היה תומך נלהב בגאוגרפיה פיזית והשתדל לתת אופי מדעי יותר לאופייה.[10]

המצבה על קברו של ג'ורג' גרינאו, בקנסל גרין, לונדון

מוות ומורשת

לאורך חייו נסע גרינאו הרבה באירופה ובגיל 76 יצא לאיטליה ולמזרח (קונסטנטינופול) במטרה לחבר את הגאולוגיה של מחקריו לזו של אירופה. הוא חלה בדרך, ככל הנראה כתוצאה מבעיות לב, ונפטר בנאפולי ב-2 באפריל 1855. הוא קבור בבית הקברות קנסל גרין בצפון לונדון.

גרינאו הוריש את אוסף המאובנים שלו למחלקה לגאולוגיה ביוניברסיטי קולג' בלונדון (UCL) וכתבי היד שלו נמצאים באוסף גרינאו בספרייה. [11]

נהר Greenough במערב אוסטרליה נקרא בשנת 1839 על ידי קפטן ג'ורג גריי, ושם קיימת עיירה קטנה בשם גרינאו.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ורג' בלס גרינאו בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Chisholm, Hugh, ed. (1911). "Greenough, George Bellas" . Encyclopædia Britannica (11th ed.). Cambridge University Press.
  2. ^ "Greenough (formerly Bellas), George Bellas (GRNH794GB)"
  3. ^ Kölbl-Ebert, M. (2009). "George Bellas Greenough's 'Theory of the Earth' and its impact on the early Geological Society". Geological Society, London, Special Publications. 317: 115–128
  4. ^ George Bellas Greenough, A Critical Examination of the First Principles of Geology: In a Series of Essays, Longman, Hurst, Rees , Orme, and Brown, 1819. (באנגלית)
  5. ^ Geological Map of England and Wales, in six sheets, with an accompanying memoir, 1820
  6. ^ Greenough, George Bellas (1819), A Critical Examination of the First Principles of Geology in a series of essays, London: Longman, pp. 27
  7. ^ The Geological Society of London - George Bellas Greenough's 'A Geological Map of England and Wales', 1820, www.geolsoc.org.uk
  8. ^ Greenough, G. B. (1854), General Sketch of the Physical and Geological Features of British India
  9. ^ George Bellas Greenough, Correspondence on the Subject of the Geological Map of India, A.H. Hope, 1857. (באנגלית)
  10. ^ Charles Daubeny, Anniversary address of the President, 1854-01-01 doi: 10.1039/qj8540600150
  11. ^ Greenough Society Archived 16 July 2011 at the Wayback Machine
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0