ג'ורג' ג'ייקוב אוגור
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. ג'ורג' ג'ייקוב אוגור (באנגלית: George Jacob Augur; 1853 הוואי - 1927) היה מהמפיצים הראשונים של הדת הבהאית ביפן ונחשב לאחד מ-19 החסידים של עבד אל-בהאא.
ביוגרפיה
רופא הומאופת, למד באוניברסיטת ייל בארצות הברית, לאחר מכן משנת 1882 חי באוקלנד קליפורניה ופתח קליניקה. בשנת 1892 התחתן עם רות ברסטו דייר, ושנתיים לאחר מכן נולד להם בן ושמו מוריס קורטיס אוגור. בשנת 1898 עברו יחד להונלולו ושם פתח אוגור קליניקה חדשה[1].
אוגור, שהגיע במקור ממשפחה נוצרית מאמינה, התקרב מאוד לדת הבהאית מאז הגיעו להוואי, כך גם אשתו רות. בתחילת הדרך כמתרגל של הדת החדשה כתב מכתבים למנהיג הדת עבד אל-בהאא, ואת ששת המכתבים שקיבל בחזרה שומרים בספריית הדת הבהאית[2].
אוגור שאל את עבד אל-בהאא במכתב השלישי שכתב האם הוא רוצה שילך ליפן כדי ללמד שם את המאמינים. עבד אל-בהאא ברך אותו על הרצון ללכת ליפן ואישר לו ללכת ולהפיץ ביפן את הדת[2]. הוא הגיע ליפן בקיץ 1914, לאחר מכן, חזר להוואי מספר פעמים, עד שבשנת 1919 במכתב השישי שקיבל מעבד אל-בהאא אושר לו לשוב להוואי באופן קבוע. לימים הוא קיבל את הכינוי "חסיד של עבד אל-בהאא" על ידי ההנהגה הבהאית[2][3].
כשחזר להוואי פתח בשנית את הקליניקה הרפואית, שימר והפעיל את המרכז לדת הבהאית בהונלולו עד שנת 1927. בשנה זו עבר עם רות אשתו לוואיקיקי, שם נפטר מהתקף לב בתאריך 14.9.1927[4].
פעילות בקהילה הבהאית בהוואי
הפעילות של בני הזוג אוגור החלה בהוואי, שם בהשפעת אחותה של רות, אליס אוטיס, התאספו המאמינים בבית משפחת אוגור, ויצרו יחד ספריה בה למדו את כתבי הדת בפגישות שבועיות[5].
בשנת 1907 הפכו ג'ורג' אוגור ואשתו רות למאמינים בהאים[1]. לפי אתר "The Bahai Faith": אדם הופך למאמין בהאי כאשר הוא מאמין שבהא-אללה הוא ההתגלות האחרונה של האל, ומוכן לקבל שהממשיך של בהא-אללה הוא עבדול-בהא והארגונים המנהלתיים שמנהלים את הקהילה הבהאית[6].
בשנת 1911 אוגור נבחר להיות אוצר הדת הבהאית בהוואי, ותחת סמכות זו אחריותו לנהל את המפגשים ולשמר את הכתובים הרשמיים מפי בהא אללה ועבד אל-בהאא ממשיכו, ואת הרעיונות הנכתבים על ידי אנשי הקהילה הבהאית. באוסף המידע שנוצר בקהילה הבהאית ישנן גם תמונות של אנשי הקהילה עוד מראשית הדרך.
פעילות בקהילה הבהאית ביפן
אגנס אלכסנדר בולדווין, קיבלה מעבד אל-בהאא את הכינוי "The hand of the cause of god", היא נולדה בהונלולו לבית נוצרי עד שבגיל 25 גילתה את הדת הבהאית והמירה את דתה, היא פגשה את אוגור לראשונה כבר בהוואי. בשנת 1914 היא הצטרפה לאוגור להפצת הדת ביפן, ובמשך 23 שנים פעלה ביפן בסיועו של אוגור במהלך ביקוריו, ומאנשים נוספים מהקהילה הבהאית שפגשה ביפן[7]. כשג'ורג' אוגור הגיע ליפן הוא החל ללמוד את השפה והתרבות היפנית, כשהצטרפה אליו אגנס הוא כבר הכיר את המקום והם פתחו מרכז למפגשים בהאים בטוקיו. שם לימדו את הדת הבהאית כל שבוע לאורך כל תקופת שהותו ביפן[4].
אגנס אלכסנדר כותבת ביומנה שאוגור היה העזרה המושלמת ללימוד הדת ביפן, הוא זכר כל ציטוט של עבד אל-בהאא וידע איך לענות לכל שאלה ששאלו המאמינים היפנים החדשים[1].
בשנת 1916 אוגור כתב מאמר לכתב עת תאולוגי יפני (שעוסק בעניין דתות), כותרת המאמר היא "מהו בהאיזם"[8], את המאמר הוא הוציא גם כספר אחר כך, שם הוא ציטט את מכתבו של עבד אל-בהאא להפצת הדת ביפן. הספר תורגם גם ליפנית וגם לכתב ברייל בשפה הבינלאומית אספרנטו. מאמרים וכתבות על הדת הבהאית פורסמו באותה שנה בעיתונים רבים ביפן וכך הופצה השמועה על הדת הבהאית ביפן[4].
אוגור אהב את יפן מאוד, הוא חזר ליפן עם אשתו רות באוקטובר 1915, חיבתו הרבה לתרבות היפנית התבטאה בעיצוב המראה והריהוט בביתו שביפן. הייתה לו הבנה מעמיקה בכל הנוגע לחינוך הבהאי (לימוד והנכחת הרעיונות של בהא אללה לחיי היומיום). רות אשתו תמכה בו בכל מסעותיו ליפן[4].
בתחילת 1917 כותב אוגור שהיפנים כבר מקיימים פגישות עצמאיות בשפה היפנית, מה שאומר שהטמעת האמונה הבהאית ביפן מצליחה ומתחזקת[4].
אוגור ואגנס אלכסנדר שכרו בית יפני בטוקיו שבו יתקיימו באופן קבוע מפגשים, בבית הזה שכנו טוקוג'ירו טורי ואשתו שקיימו את המפגשים כשאוגור ואגנס אלכסנדר לא נמצאו ביפן. טוקוג'ירו טורי היה העיוור הראשון ביפן שהצטרף לדת הבהאית. הוא למד אספרנטו וכך הייתה לו שפה משותפת עם החלוצים דוברי האנגלית. הוא סייע בהפצת הדת הבהאית בקרב עיוורים ביפן בכך שתרגם ספרות בהאית לברייל ואירח מפגשים בביתו באג'ירי (Ejiri).
בבית הבהאי ביפן הם דאגו לציין את החגים הבהאים, למשל את יום הולדתו של בהא אללה, ב-12.11 הם עשו פגישה בבית הבהאי שאגנס אלכסנדר רכשה בטוקיו, בפגישה התפללו וקראו בחיבור "המילים הנסתרות" שנכתב על ידי בהא אללה בעת שהותו בגלות בבגדד[4].
לקריאה נוספת
- Abdu'l-Baha, Shoghi Effendi, and Universal House of Justice, Japan Will Turn Ablaze!, Bahá'í Publishing Trust of Japan, 1992
- Agnes Baldwin Alexander', History of the Bahá'í Faith in Japan 1914-1938, Baha'i Publishing Trust of Japan, 1977
- Barbara R. Sims, Traces That Remain, Bahá'í Publishing Trust of Japan, 1989
- Barbara R. Sims, Unfurling the Divine Flag in Tokyo: An Early Bahá'í History, Bahá'í Publishing Trust of Japan, 1998
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 Daune K. Troxel, The Baha'i Encyclopedia Project, www.bahai-encyclopedia-project.org
- ^ 2.0 2.1 2.2 Barbara R. Sims, Japan Will Turn Ablaze!, Tokyo: Baha'i publishing trust of japan, 1992, עמ' 17-19
- ^ Barbara R. Sims, Unfurling the Divine Flag in Tokyo: An Early Bahá'í History, Tokyo: Baha'i publishing trust of japan, 1998, עמ' 9
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 4.5 Barbara R. Sims, History of the Bahá'í Faith in Japan 1914-1938, Tokyo: Bahai publishing trust of japan, 1977, עמ' 29, 12-13, 17-18, 24, 27
- ^ Agnes B. Alexander, Personal Recollections of a Bahá’í Life in the Hawaiian Islands: Forty Years of the Bahá’í Cause in Hawaii 1902–1942, Honolulu: National Spiritual Assembly of the Bahá’ís of the Hawaiian Islands, 1974, עמ' 15
- ^ bahai international community, Bahá’u’lláh and His Covenant | What Bahá’ís Believe, www.bahai.org
- ^ Hugh C. Adamson, Historical dictionary of the baha'i faith, Lanham, Toronto, Oxford: The scarecrow press inc., 2007, עמ' 17
- ^ Bahá’í Bibliography, The Bahá’í World, 4: 1930–32, New York: Bahá’í Publishing Committee, 1933, עמ' 305
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים במכלול שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "ג'ורג' ג'ייקוב אוגור".