ג'יימס ארל ראדר
 | |
| לידה |
6 במאי 1910 עדן, טקסס |
|---|---|
| פטירה |
23 במרץ 1970 (בגיל 59) יוסטון, טקסס |
| השתייכות |
 צבא ארצות הברית |
| תקופת הפעילות | 1941–1967 (כ־26 שנים) |
| דרגה |
 מייג'ור גנרל |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד גדוד הריינג'רים ה-2 מפקד רגימנט הרגלים ה-109 | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם השנייה: הפלישה לנורמנדי קרב הבליטה | |
| עיטורים | |
 צלב השירות המצוין כוכב הכסף כוכב הארד(2) מדליית השירות המצוין לגיון ההצטיינות | |
ג'יימס ארל ראדר (באנגלית: James Earl Rudder 6 במאי 1910 - 23 במרץ 1970) היה מייג'ור גנרל אמריקאי שהתפרסם בתפקידו כמפקד גדוד הריינג'רים ה-2 שלחם בקרב פואנט דו אוק במהלך הפלישה לנורמנדי[1].
חייו
סיימונס נולד בעיירה עדן שבטקסס. הוא למד באוניברסיטת טקסס A&M ובמסגרת העתודה האקדמית עבר קורס קציני מילואים של צבא ארצות הברית, והוסמך כקצין חי"ר. לאחר לימודיו עבד כמורה וכמאמן פוטבול. עם כניסתה של ארצות הברית למלחמת העולם השנייה, בשנת 1941, התגייס ראדר לצבא ושימש בשורת תפקידי מטה ופיקוד בדיוויזיית החי"ר ה-83. בשנת 1943 מונה למפקד גדוד הריינג'רס ה-2. בפלישה לנורמנדי פיקד ראדר על צוות קרב של הריינג'רס שכלל את גדודי הריינג'רס ה-2 וה-5. זמן קצר בטרם הפלישה גילה ראדר כי סגנו, שאמור היה לפקד על כיבוש עמדת התותחים בפואנט דו אוק, אינו כשיר לתפקידו. בשל כך פיקד ראדר על גדוד הריינג'רס ה-2 שנחת בחוף אומהה וכבש את מתחם בפואנט דו אוק, לאחר לחימה קשה[2]. על האופן שבו פיקד על הגדוד בקרב הוענק לראדר צלב השירות המצוין. בהמשך המלחמה פיקד על רגימנט הרגלים ה-109 במהלך קרב הבליטה, שם עוטר בכוכב הכסף על גבורתו[3].
לאחר המלחמה שימש בשורת תפקידי מטה ופיקוד במילואים ועלה לדרגת מייג'ור גנרל. לאחר שחרורו שימש כנשיא אוניברסיטת טקסס A&M.
הערות שוליים
- ^ ג'יימס אלטיירי, "ראשי-החנית", הוצאת מערכות, 1965, עמודים 316-317.
- ^ סטיבן אמברוז, "יום הפלישה", מאנגלית: מרדכי ברקאי, הוצאת זמורה ביתן, 2002, עמודים 350-366.
- ^ Valor awards for James Earl Rudder, מתוך אתר "Military Times".
