ג'יימס מק אילרוי
ג'יימס ארצ'יבאלד מק אילרוי (באנגלית: James Archibald McIlroy 3 בנובמבר 1879 - 27 ביולי 1968) היה רופא בריטי וחבר בצוות המשלחת הטראנס-אנטארקטית האימפריאלית של ארנסט שקלטון (1916-1914). מק אילרוי נולד בפרובינציית אלסטר שבאירלנד, כנראה בעיר השוק באליקלייר שבמחוז אנטרים, שם נולד אביו.
אחרי קבלת תואר דוקטור לרפואה באוניברסיטת ברמינגהם, עבד לזמן קצר בבית החולים קווין אליזבת בברמינגהם. בשנים הבאות עסק ברפואה במצרים וביפן ושירת כרופא אונייה באוניות טיול בהודו וסביבותיה.
ב-1914, הצטרף עם אלכסנדר מקלין למשלחת הטראנס-אנטארקטית האימפריאלית של ארנסט שקלטון, כרופאי המשלחת. מק אילרוי היה אחראי גם על צוות כלבי-מזחלת כשחברי המשלחת נאלצו להימלט מן האונייה אנדיורנס, שנלכדה בקרח בים ודל ונמחצה.[1] הניצולים הגיעו לבסוף, אחרי מסע רב-תלאות וסכנות, אל אי הפיל, שם נדרש מק אילרוי לבצע ניתוח קטיעה לבהונותיו הנמקות של פרס בלקבורו, בעזרת מקלין, ששימש כמרדים וטיפטף בזהירות רבה כמויות זעירות של כלורופורם שהצליחו להציל ולהביא עמם, ופרנק ויילד כאח מסייע.[2] לאחר החילוץ מאי הפיל של כל 22 חברי המשלחת שהמתינו שם לבוא המצילים, קיבל הרופא את מדליית הקוטב מכסף.
במלחמת העולם הראשונה, נפצע קשה באיפר. ב-1921 הצטרף שקלטון בעוד מסע אל הקוטב הדרומי במשלחת שקלטון-רווט; שקלטון מת בתאו בספינה "קווסט" כשעגנה לחופי ג'ורג'יה הדרומית, שם גם נקבר לבסוף, אך המשלחת השלימה את משימתה בהנהגת פרנק ויילד.
במלחמת העולם השנייה שירת מק אילרוי על אוניית הקיטור אורונסאי, כשזו נפגעה מטורפדו סמוך לחופי מערב אפריקה, ועשה חמישה ימים בסירה פתוחה לפני שהאונייה הצרפתית דימון ד'אורוויל הצילה אותו. אחרי המלחמה, המשיך לשרת כרופא אונייה עד סוף שנות השבעים לחייו; הוא מת בסארי, אנגליה, ב-30 ביולי 1968.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
