ג'יימס סורוויקי
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. ג'יימס מייקל סורוויקי (ידוע גם בשם סורוביצקי[1], באנגלית: James Surowiecki; נולד ב-1967) הוא עיתונאי אמריקאי. מחבר הספר "חוכמת ההמונים", שיצא ב-2005. כותב טור קבוע בשם "העמוד הפיננסי" במגזין "הניו יורקר" העוסק בענייני כלכלה ועסקים.
ביוגרפיה
סורוויקי נולד במרידן, קונטיקט, ארצות הברית. הוא גדל בעיר פורטו, עיר נמל בפורטוגל, שם למד בתיכון "סאות'ווסטרן". בשנות ה-80 למד באוניברסיטאות בארצות הברית, ובסופן קיבל תואר דוקטור. כיום חי בברוקלין, ניו יורק.
סורוויקי פרסם מאמרים במגוון כתבי עת, בהם "הניו יורק טיימס" וה"וול סטריט ג'ורנל". בשנת 2000 החל לכתוב במדור הכלכלה של "הניו יורקר". בשנת 2002 ערך אנתולוגיה שקיבצה מאמרים המתארים את ירידתם ונפילתם של מנהלים כלליים.
ב-2004 פרסם את ספרו "חוכמת ההמונים", בו טען כי בנסיבות מסוימות, קבוצות גדולות מפגינות יותר חוכמה מאשר קבוצות קטנות מובחרות יותר. עוד טען כי חוכמת ההמונים משפיעה רבות בתחום העסקים, הכלכלה והתרבות, וכי יש לנצלה בהתאם.
ספרו "חוכמת ההמונים"
ערך מורחב – חוכמת ההמונים
בספרו "חוכמת ההמונים" אשר יצא לאור בשנת 2005, הציג סורוויקי את התאוריה שלו בדבר חוכמת ההמונים. לפי הטענה, ב-91% מהמקרים, ההמונים מספקים תשובה נכונה לבעיה המוצגת בפניהם, בעוד שיעור ההצלחה של מומחים בעלי שם והשכלה רלוונטית הוא רק 65%.
את הטענה הזו הוא ממחיש באמצעות סיפור אנקדוטי משנת 1907: הוא מספר על יריד מכירת חיות, בו נערכה תחרות הימורים על המשקל הצפוי של שור מסוים שעתיד להישחט. סר פרנסיס גלטון שביקר במקום, לקח את פתקאות ההימורים וחקר אותן. הוא מצא כי ממוצע הניחושים של כל משתתפי ההימור היה 542.9 ק"ג, קרוב מאוד למשקל האמיתי של השור, 543.4 ק"ג. מכאן גזר סורוויקי את המסקנה שעומדת בבסיס הספר שלו: הרבים חכמים הרבה יותר מהמעטים, לא משנה עד כמה המעטים יהיו מוכשרים ומומחים בתחומם.
הדעה הרווחת היא שעצת מומחה או משכיל תספק את הדעה או התשובה הנכונה ביותר, אך לפי סורוויקי ההחלטה או אוסף הדעות הממוצע של קבוצה, יניב פתרון מדויק יותר. לפי סורוויקי, על מנת שהקבוצה תהיה חכמה, חייבים להתקיים תנאים של גיוון, עצמאות וביזור. סורוויקי מייחס כוח רב לחוכמת ההמון וטוען כי תבונת הכלל משפיעה ומעצבת עסקים, תרבויות ומדינות ואף את חיי היומיום של הפרט.
סורוויקי שזר בספרו דוגמאות שונות להמחשת טענותיו. כך לדוגמה סיפר על אסון מעבורת החלל צ'אלנג'ר האמריקאית, שהתפוצצה 73 שניות לאחר שהמריאה לחלל. סורוויקי טוען ששלוש חברות גדולות היו אחראיות על בניית המעבורת; עם התרסקותה, ירדו באופן משמעותי ערכי המניות של שלוש החברות. אלא שזמן קצר לאחר מכן, החלו לעלות ערכי מניות של שתיים מהחברות, בעוד ערכי מניות החברה השלישית המשיכו לרדת בתלילות. לכשנחשפו תוצאות ועדת החקירה של המקרה, עלה כי החברה שמניותיה קרסו, היא זו שאחראית לתקלה שגרמה להתפוצצות המעבורת[דרושה הבהרה].
ממאמריו
- Surowiecki, James (3 November 2008). "The Financial Page: Greasing the Slide". The New Yorker 84 (35): 50.
- Surowiecki, James (24 November 2008). "The Financial Page: The Perils of Efficiency". The New Yorker 84 (38): 46.
- Surowiecki, James (8 December 2008). "The Financial Page: Enter, Pursued by a Bear". The New Yorker 84 (40): 40.
- Surowiecki, James (12 January 2009). "The Financial Page: Cheat, Pray, Love". The New Yorker 84 (44): 21.
- Surowiecki, James (28 September 2009). "The Financial Page: Ratings Downgrade". The New Yorker 85 (30): 25.
- Surowiecki, James (15 March 2010). "The Financial Page: Special Interest". The New Yorker 86 (4): 25.
- Surowiecki, James (20 September 2010). "The Financial Page: Second Helpings". The New Yorker 86 (28): 52.
- Surowiecki, James (8 November 2010). "The Financial Page: Back-Office Blues". The New Yorker 86 (35): 32.
קישורים חיצוניים
- ג'יימס סורוויקי, באתר ניו יורקר (באנגלית)
- צבא של פינגווינים, פרק מהספר "חוכמת ההמונים", באתר nrg
- יגאל חמיש, על טכנולוגיה, חוכמת המונים, והעולם השטוח, באתר ynet, 25 באוקטובר 2006
- ענבל אורפז, חוכמת ההמונים מתחילה לייצר מזומנים, באתר TheMarker, 2 במרץ 2011
- לייצר את חוכמת ההמונים, באתר nrg, 26 ביולי 2011
הערות שוליים
- ^ על פי התרגום לעברית של ספרו "חוכמת ההמונים", בהוצאת כתר, 2006
