ג'ים סנסנברנר
 | |||||||
| לידה |
14 ביוני 1943 (גיל: 80) שיקגו, אילינוי, ארצות הברית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| שם מלא | פרנק ג'יימס סנסנברנר הבן | ||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| השכלה | אוניברסיטת סטנפורד, אוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון | ||||||
| עיסוק | פוליטיקאי | ||||||
| מפלגה | המפלגה הרפובליקנית | ||||||
| דת | נצרות קתולית[1] | ||||||
| |||||||
פרנק ג'יימס סנסנברנר הבן (באנגלית: .Frank James Sensenbrenner Jr; נולד ב-14 ביוני 1943) הוא פוליטיקאי אמריקאי, המכהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס החמישי של מדינת ויסקונסין, ברציפות מאז 1979. חבר המפלגה הרפובליקנית, סנסנברנר הוא מהוותיקים שבחברי בית הנבחרים בפרט ובחברי הקונגרס בכלל, ובבית הנבחרים הוא שני מבחינת ותק רק לדון יאנג מאלסקה. בשנים 1979–2003 נספר מחוז הקונגרס שייצג כמחוז הקונגרס התשיעי. בשנים 1997–2001 היה יושב ראש ועדת המדע של בית הנבחרים, ובשנים 2001–2007 היה יושב ראש ועדת המשפט.
ביוגרפיה
סנסנברנר נולד בשיקגו, הגדולה שבערי אילינוי. סבא רבא שלו המציא את התחבושת ההיגיינית של חברת קוטקס (Kotex) והיה הנשיא השני של חברת קימברלי קלארק[2]. סנסנברנר גדל בשורווד שבדרום-מזרח ויסקונסין, וב-1961 סיים את לימודיו התיכוניים בבית ספר תיכון במילווקי. ב-1965 סיים לימודי תואר ראשון במדע המדינה באוניברסיטת סטנפורד, ושלוש שנים אחר כך, ב-1968, קיבל תואר דוקטור במשפטים מאוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון. הוא היה עוזר בסגל של חבר בית הנבחרים ג'. ארתור יאנגר מקליפורניה ועבד אצל חבר הסנאט של ויסקונסין ג'ריס לאונרד. ב-1968 נבחר סנסנברנר לבית המחוקקים של מדינת ויסקונסין, אותה השנה בה סיים את לימודי המשפטים שלו. באספה הכללית כיהן עד 1975, ולאחר מכן כיהן בסנאט של ויסקונסין בשנים 1975–1979.
ב-1978 הודיע בוב קאסטן, חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס התשיעי של ויסקונסין, על פרישתו מהקונגרס, וסנסנברנר הודיע על כוונתו להתמודד על מושבו. ראשית, הוא גבר על יריבתו בבחירות המקדימות שנערכו במפלגה הרפובליקנית, סוזן אנגליטר, בפער של 589 קולות וזכה ב-43% מקולות הבוחרים. אחר כך הוא ניצח את יריבו בבחירות הכלליות, מועמד המפלגה הדמוקרטית מאט פלין, עם 61% מהקולות. לאחר הבחירות ב-1978 בהן נבחר בפעם הראשונה — נבחר עוד 16 פעמים לבית הנבחרים, לעיתים ללא התנגדות ממשית ואף ללא התנגדות כלל, כשהפעם האחרונה בה נבחר הייתה בבחירות 2018. לאחר מפקד האוכלוסין של ארצות הברית שנערך בשנת 2000, נספר מחוזו מחדש כמחוז הקונגרס החמישי של ויסקונסין.
סנסנברנר הציג בפני בית הנבחרים את חוק הפטריוט ב-23 באוקטובר 2001. אף שהמנסח הראשי של החוק היה ויט דין, עוזר התובע הכללי של ארצות הברית, סנסנברנר נתפש כ"אחד האדריכלים של חוק הפטריוט". בנובמבר 2004 התנגדו סנסנברנר וחבר הקונגרס דאנקן האנטר מקליפורניה להצעת החוק שיצרה את תפקיד ראש המודיעין הלאומי, שהייתה המלצה מרכזית של הוועדה לחקר אירועי 11 בספטמבר. ב-2005 כתב סנסנברנר את "חוק הזיהוי האמיתי", המחייב בדיקת אזרחות בטרם הנפקת רישיון נהיגה במטרה להקשות על טרוריסטים ופושעים לשנות את זהותם באמצעות מסמכים מזויפים. ב-2006, איגוד הרובאים הלאומי שידל בהצלחה את סנסנברנר להוסיף הוראה לחוק הפטריוט שתחייב את אישור מינויו של מנהל הרשות לאכיפת נושאי האלכוהול, הטבק, הנשק וחומרי הנפץ בידי הסנאט של ארצות הברית.
ב-17 ביוני 2005, סנסנברנר, אז יושב ראש ועדת המשפט של בית הנבחרים, סיים במפתיע ישיבה של הוועדה בה התעמתו והתנצחו הרפובליקנים עם הדמוקרטים על חידוש חוק הפטריוט ועזב את אולם הוועדה כתגובה לחברי הוועדה הדמוקרטים שדנו בהפרות זכויות אדם במתקן המעצר בגואנטנמו ובמלחמת עיראק המתמשכת. הוא הורה לרָשַׁם להפסיק את רישום הפרוטוקול ולרשת הטלוויזיה C-SPAN לכבות את מצלמותיה. סנסנברנר נימק את פעולותיו בכך שקבע כי הדמוקרטים והעדים הפרו את כללי בית הנבחרים כשהחלו להתדיין בסוגיות שאינן קשורות לנושא הישיבה. הדמוקרטים טענו מגד כי מעשיו היו מנוגדים לנוהל הפרלמנטרי של הקונגרס.
במרץ 2007 הצביע סנסנברנר בעד הצעת חוק שביקשה הכרה רשמית מצד ארצות הברית בשואת הארמנים[3]. ב-2008 היה סנסנברנר הרפובליקני היחיד שהצטרף למשלחת הקונגרס בהובלתה של יושבת ראש בית הנבחרים ננסי פלוסי לפגישה עם הדלאי לאמה טנזין גיאטסו בדרמסאלה שבהודו על רקע הפגנות של בני העם הטיבטי נגד ממשלת סין. לאחר מותו של נלסון מנדלה ב-2013, התנגד סנסנברנר להחלטתו של הנשיא ברק אובמה להוריד את דגלי ארצות הברית לחצי התורן כאות אבל על מותו של מנדלה בטענה כי יש להוריד את דגל ארצות הברית לחצי התורן רק עבור אמריקאים. ב-4 בספטמבר 2019 הודיע סנסנברנר כי אין בכוונתו להתמודד בבחירות 2020 לתקופת כהונה נוספת, 22 במספר, וכהונתו עתידה להיחתם בראשית ינואר 2021 עם התפזרות הקונגרס ה-116 של ארצות הברית[4].
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של ג'ים סנסנברנר בבית הנבחרים (באנגלית)- ג'ים סנסנברנר באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- ג'ים סנסנברנר, מדוע הצבעתי נגד הדחתו של טראמפ, באתר ניו יורק טיימס, 20 בדצמבר 2019 (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ ההשתייכויות הדתיות של חברי הקונגרס ה-116 של ארצות הברית, מסמך מאת Pew Research Center (באנגלית)
- ^ דיאנה מררו, Rep. Jim Sensenbrenner, Kimberly-Clark heir, sheds last shares of company stock, באתר מילווקי ג'ורנל, 15 ביוני 2010 (באנגלית)
- ^ James Sensenbrenner on Foreign Policy, באתר On The Issues (באנגלית)
- ^ ניקולס פאדוס, Representative Jim Sensenbrenner of Wisconsin, Republican Mainstay, Is Set to Retire, באתר ניו יורק טיימס, 4 בספטמבר 2019 (באנגלית)
- אמריקאים ממוצא גרמני
- אמריקאים ממוצא פולני
- בוגרי אוניברסיטת סטנפורד
- בוגרי אוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון
- חברי בתי המחוקקים של מדינות ארצות הברית
- חברי בית הנבחרים של ארצות הברית מוויסקונסין
- חברי בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המפלגה הרפובליקנית
- חברי הקונגרס ה-114 של ארצות הברית
- חברי הקונגרס ה-115 של ארצות הברית
- חברי הקונגרס ה-116 של ארצות הברית
- אמריקאים שנולדו ב-1943