ג'י-אן
 | |
| לידה |
24 במאי 1155 (גיל: 868) קיוטו, יפן |
|---|---|
| פטירה | 4 בנובמבר 1225 (בגיל 70) |
| עיסוק | משורר, היסטוריון, סופר |
| שפות היצירה | יפנית |
ג'י-ין (ביפנית: 慈円; 17 במאי 1155, קיוטו - 28 באוקטובר 1225 באומי (כיום שיגה)) היה משורר, היסטוריון ונזיר בודהיסטי יפני.
תולדות חייו
ג'י-ין היה בנו של פוג'יווארה נו טאדאמיצ'י (藤原 忠通), בן למשפחת פוג'יווארה. הוא הצטרף למנזר בודהיסטי מזרם המהאיאנה כשהיה צעיר ביותר. בתחילה אימץ את השם דוקאיה כשמו הבודהיסטי, ומאוחר יותר שינה אותו לג'י-ין, השם שנשא כל חייו. בסופו של הדבר עלה לדרגת דאייסוג'ו (大 僧 正, Daisōjō; "ארכיבישוף"), כלומר מנהיג הכת הבודהיסטית אליה הצטרף.
הוא החל ללמוד ולכתוב את ההיסטוריה של יפן. מטרתו "להאיר את עיני האנשים המתקשים להבין את תהפוכות החיים". יצירת המופת שלו, שהושלמה בסביבות שנת 1220, עסקה בהיסטוריה של יפן ונשאה את השם "גוקאנשו" (Gukanshō; 愚管抄). ב"גוקאנשו" השקפה פסימית על זמנו של ג'י-ין, שבו הייתה יפן מדינה פיאודלית, וג'י-ין טוען בה כי מדובר בתקופה של ירידה דתית והתפוררות התרבות. נקודת המבט הזו על זמנו מקובלת גם בימינו. ג'י-ין טען כי נחוצים שינויים במבנה הפיאודלי, והגן על טענת השוגון לכוח.
כמשורר, הוא נכלל ברשימת "שלושים ושישה בני האלמוות של השירה" של פוג'יווארה נו קינטו, שלושים ושישה משוררים שפוג'יווארה ראה בהם מופת ליכולת כתיבת השירים היפנית, והיה המשורר השני הטוב-ביותר מבין הנכללים ב"שין קוקין ואקאשו", קובץ שירה קיסרי יפני לשירים מסוג ואקה. פוג'יווארה נו טייקה כלל אותו ב"אוגורה היאקונין איסשו" (Ogura Hyakunin Isshu), גם הוא קובץ שירה, הכולל מאה שירים מסוגת הוואקה.
לקריאה נוספת
- Brown, Delmer and Ichiro Ishida, eds. (1979). [ Jien (1221)], Gukanshō; "The Future and the Past: a translation and study of the 'Gukanshō,' an interpretive history of Japan written in 1219" translated from the Japanese and edited by Delmer M. Brown & Ichirō Ishida. Berkeley: University of California Press. מסת"ב 0-520-03460-0
- Encyclopædia Britannica 2005 Ultimate Reference Suite DVD, article- "Jien"
- Mostow, Joshua S., (1996) Pictures of the Heart: The Hyakunin Isshu in Word and Image, pp. 421–422
קישורים חיצוניים
