ג'רארד וינסטנלי
ג'רארד וינסטנלי (באנגלית: Gerrard Winstanley; 19 באוקטובר 1609 - 10 בספטמבר 1676) היה רפורמטור פרוטסטנטי אנגלי, פילוסוף פוליטי, ופעיל חברתי בימי שלטון הפרוטקטורט של אוליבר קרומוול. וינסטנלי היה ממייסדי תנועת ה"דיגרס" ("Diggers"), או ה"לוולרים האמיתיים" ("True Levellers"), כפי שהם כינו את עצמם.
ביוגרפיה
חייו המוקדמים
ג'רארד וינסטנלי נולד ב-19 באוקטובר 1609 בעיירה ויגאן שבמנצ'סטר רבתי בצפון אנגליה, כבן לאדוארד וינסטנלי, סוחר בדים. ב-1630 עבר ללונדון, שם הפך לשוליית חייט, וכשמונה שנים לאחר מכן, ב-1638, היה לחבר בגילדת החייטים. שנה לאחר מכן, ב-1639, נישא לסוזן קינג, בתו של המנתח הלונדוני וויליאם קינג, ובהמשך פתח עסק למסחר בדים שהסתמך על סחר בין לונדון לבין אזור ילדותו בצפון.
על אף שהיה תומך נלהב של הפרלמנט, פרוץ מלחמת האזרחים האנגלית ב-1642 פגעה במסחר בין הדרום לצפון, וכתוצאה מכך בעסקיו, ושנה לאחר מכן הוא פשט את הרגל. עקב כך, עזר חמיו לו ולאשתו לעבור לאדמות בבעלותו בעיירה קובהם שבמחוז סארי בדרום-מזרח אנגליה, שם החל וינסטנלי לעבוד כרועה בקר שכיר. וינסטנלי היה מזועזע מהעוני שמצא סביבו בקובהם, מהעוני שלו עצמו, ומאוזלת ידם של איכרים עניים אל מול כוחם של בעלי האדמות, או רוכשי אדמות ספקולטיביים, לגרש אותם מהאדמות עליהן חיו ואותן עיבדו. אחד התהליכים נגדו יצאו וינסטנלי וחבריו היה תהליך גידור האדמות המשותפות (commons) והעברתן לידיים פרטיות, אדמות שעד אז היו בשימוש משותף של כלל ציבור האיכרים.
ב-1648 פרסם וינסטנלי פמפלט תחת השם "החוק החדש של הצדק" ("The New Law of Righteousness"). את רעיונותיו שאב מפרק ב' פסוקים 44–45 בספר מעשי השליחים בברית החדשה. בחיבור זה טען וינסטנלי כי "בראשית הזמן ברא אלוקים את האדמה. בראשית לא נאמרה מילה על כך שענף מסוים במין האנושי צריך לשלוט על האחרים, אך דמיון אנוכי גרם לאדם לשלוט על רעהו". לפיכך טען שהיווצרות הרכוש הפרטי היא נפילת האדם מגן העדן: "לפתע, הארץ (אשר נבראה כדי להיות אוצר משותף לרווחת הכלל, חיות ובני אדם כאחד) גודרה לחלקות סגורות בידי המורים והשליטים, והשאר נעשו משרתים ועבדים: ואותה הארץ שבמסגרת הבריאה נוצרה כאסם משותף לכולם, נקנית ונמכרת, ומוחזקת בידי מעטים...". לדבריו "כל אחד ללא יוצא מן הכל, צריך לקבל את החירות ליהנות מהארץ למחייתו ולהתיישב בכל חלק שירצה בנחלת הכלל האנגלית מבלי לקנות או להשכיר אדמה מאיש".
חיבוריו מבוססים על פירושים לתנ"ך ולברית החדשה, המתנגדים לעבדות ולאדנות, ומביעים ספקנות באשר לשלטונם של מלכים, כפי שבא לידי ביטוי בספר שמואל. הוא פירש את הוראת הנצרות כקריאה לביטול הבעלות הפרטית על אדמות ולביטול האצולה. בפמפלט נכתב בין השאר כי במסגרת החברה החדשה "לא תהיה עוד קניה, ולא מכירה, לא ירידים ולא שווקים, אלא כל הארץ תהיה האוצר המשותף של כל אדם", ו"לא יהיה שליט על אחרים, אלא כל אדם יהיה השליט של עצמו".
וינסטנלי התנגד להשגת פשרה עם המלך צ'ארלס הראשון וכתב: "ראיתי את האנשים הפשוטים של אנגליה משליכים החוצה את הצורר הנורמני שלנו (צ'ארלס הראשון) על ידי הסכמה ושיתוף פעולה של אנשים ומשאבים. בזכות ניצחון זה שחררנו עצמנו מהעול הנורמני שלו, ועכשיו על האדמה לשוב לידיהם של מי שנכבשו, המון העם, ואין על מי שמוחזקים כבני האצולה להוציא את האדמה משימושו של ההמון באמצעות התבססות על מי שעדיין מחזיקים בכוח נורמני ומלכותי, אחרת אנחנו, המרוששים כאשר אנחנו דבקים בפרלמנט...נישאר עדיין עבדים לכוח המלכותי ולידיהם של אדוני האחוזות...". בדברים אלה מהדהד מיתוס רומנטי שהיה נפוץ בקרב חוגים רדיקליים באנגליה של אותה תקופה, ובו ההתרפקות על "תור הזהב של אנגליה", בה חיו האנגלו-סקסונים הפשוטים בצורה חופשית וטובה לכאורה, עד לכיבושם ב-1066 על ידי הפולשים הנורמנים, שביססו את כוחם כאצולה זרה השולטת על הארץ, ובאמצעות פעולות וחוקים עשקו וייסרו את ההמונים הסקסונים בני המעמדות הנמוכים.
עבודתו של וינסטנלי הייתה נטועה במחשבה אנגלית רדיקלית עתיקה, שחזרה לכל הפחות לימי מרד האיכרים האנגלי של 1381 שהובל על ידי ווט טיילר.
ב-1649 השתלטו וינסטנלי ואנשיו על אדמות ריקות (אדמות בּוּר) ואדמות משותפות במחוזות סארי, בקינגהאמשייר, קנט, ונורת'האמפטונשייר, והחלו לעבד את האדמה ולחלק את תוצרת היבולים ללא תשלום לתומכיהם. בעלי האדמות המקומיים בסארי נבהלו מפעילותם, והזמינו את הצבא למקום לפזר את ההתיישבות. וינסטנלי ודיגר נוסף בשם ויליאם אווררד נדרשו על ידי פלוגת פרשים להתייצב בפני מפקד הצבא סר תומאס פיירפקס בלונדון. בפגישה סירבו השניים להסיר את כובעיהם, והרצו את משנתם הדיגרים בפניו. לאחר הפגישה שב וינסטנלי לפעילותו הדיגרית בסארי אך נוכח התנכלויות חוזרות ונשנות ננטשה המושבה.
אחרי הכישלון בסארי, ברח וינסטנלי זמנית לעיירה פירטון שבהרטפורדשייר, שם עבד כמנהל אחוזה של אריסטוקרטית מקומית. העסקה זו נמשכה פחות משנה לאחר שהאריסטוקרטית האשימה את וינסטנלי בניהול לקוי של האחוזה שלה והוא חזר לקובהם.
וינסטנלי המשיך לדגול בחלוקה מחודשת של הקרקע. ב-1652 הוא פרסם פמפלט נוסף תחת השם "חוק החופש בפלטפורמה" ("The Law of Freedom in a Platform"), אותו הקדיש לאוליבר קרומוול, וקרא לו לממש את הכתוב בו. ביצירה זו טען כי הבסיס לחברה נוצרית הוא ביטול הרכוש הפרטי ו"עבדות השכר", קרי שעבודם של ההמונים חסרי הקרקע על ידי בעלי האדמות המעטים, בתנאים קשים, עבור שכר רעב, תוך ניצול עמלם. בהתאם לדבקותו של וינסטנלי במודלים מקראיים, הפמפלט חזה למעשה חברה קומוניסטית הבנויה על יסודות פטריארכליים.
אמונתו הדתית
וינסטנלי היה קווייקר, והאמין באוניברסליזם נוצרי, דוקטרינה הגורסת כי כולם יגאלו, לא משנה עד כמה חטאו. הוא כתב כי "בסוף יינצל כל אדם, אם כי כמה יינצלו רק בשעה האחרונה." ספרו "המסתוריות של הא-ל" הוא ככל הנראה העבודה התאולוגית הראשונה בשפה האנגלית המבטאת את אוניברסליזם זה.
הוא הודאג מאוד מהשאלה כיצד ניתן להסביר את עוניים החריף וחוסר הישע של ההמונים במציאות של אל אוהב וכל יכול. הסבריהם של רוב המטיפים הנוצרים, בין אם מהכנסייה האנגליקנית הממוסדת, ובין אם מעדות אחרות, בין אם האמינו ביופייה של הקדושה ויופיים של טקסים דתיים, ובין אם הדגישו בצורה פוריטנית את מקומה של ההטפה, לא ריצו אותו, שכן אף אחד מהדברים הללו לא עזר לעניים. וינסטנלי הגיע למסקנה כי אין היה טעם לחזור על הקלישאות הקונבנציונליות, וכי ההמונים צריכים לחשוב בעצמם.
אחרית ימיו ומורשתו
ב-1657 קיבלו וינסטנלי ואשתו סוזן נכס באזור קובהם במתנה מחמיו וויליאם קינג. דבר זה שדרג את מעמדו הכלכלי-חברתי של וינסטנלי בקהילה המקומית שלו, והוביל אותו לקבל תפקידים בקהילה הדתית המקומית. כשסוזן נפטרה ב-1664, קנה ממנו חמיו את אדמתו בקובהם, ווינסטנלי חזר ללונדון. ב-1665 נישא לאשתו השנייה אליזבת' סטנלי, והפך לסוחר תירס.
וינסטנלי נפטר ב-1676, בגיל 66.
ב-1999, קבוצת האקטיביסטים האנגלית "האדמה היא שלנו" ("The Land is Ours") חגגה את יום השנה ה-350 לתנועת ה"דיגרס" בצעדה וכיבוש מחדש של אחוזה במחוז סארי, אתר המושבה הראשונה של ה"דיגרס". כמו המושבה המקורית, גם המושבה הזו פורקה בצורה מהירה. מאז 2011 פסטיבל ה"דיגרס" של ויגאן מתקיים מדי שנה בעיירת הולדתו של וינסטנלי, ויגאן, ומושך תמיכה מרחבי צפון אנגליה.
זמר הפולק האנגלי ליאון רוסלסון כתב ב-1974 את השיר "The World Turned Upside Down", שהפך לפופולרי בביצוע של בילי בראג שהוקלט ב-1985, מספר את סיפורם של הדיגרס וחזונם. המילים של שיר ישן יותר, "Diggers' Song", מיוחסות לוינסטנלי. שיר זה הוקלט ב-1988 על ידי להקת צ'מבאוומבה (Chumbawamba) באלבומם "English Rebel Songs 1381-1914".
ראו גם
לקריאה נוספת
- Tony Benn (introduction), Gerrard Winstanley (2011). A Common Treasury. Verso. מסת"ב 978-1-84467-595-1.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
