לדלג לתוכן

גאוכלכלה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
אדוארד לוטוואק

גאוכלכלה מתייחסת בדרך כלל למסגרות אנליטיות המשמשות להערכת התכונות האסטרטגיות של כלכלות לאומיות או האמצעים הכלכליים של מדינות מסוימות ביחס לאחרות. גאוכלכלה משמשת גם בשיח אסטרטגי במדיניות חוץ, ובוחנת כיצד מדינות יכולות לנצל כוח כלכלי כדי לקדם אינטרסים לאומיים, להשפיע על מדינות אחרות ולעצב את הסדר הגלובלי. עם זאת, לגאוכלכלה אין הגדרה מוסכמת באופן אוניברסלי, והשימוש בה משתנה בין הקשרים אקדמיים, מדיניים ועיתונאיים. יש הרואים בה מסגרת חלופית לגאופוליטיקה, בעוד אחרים מתייחסים אליה כגישה משלימה או משנית.

ההבחנה בין גאוכלכלה לגאופוליטיקה מוכרת בעיקר בעקבות עבודתו של אדוארד לוטוואק שהפך את המונח לפופולרי בסוף המלחמה הקרה.[1] עם זאת, נעשו ניסיונות לבסס את גאוכלכלה כתחום מחקר נפרד, כלי מדיניות חוץ ותוכנית פוליטית מאז תחילת המאה ה-20, במיוחד בגרמניה ובארצות הברית.[2] ההתייחסות המקיפה הראשונה של לתחום פורסמה בשנת 1925 על ידי הסופר הגרמני ארתור דיקס.[3]

היסטוריה

בעוד שהמונח עצמו התפרסם בשנות ה-90, בעיקר בזכות כתביו של אדוארד לוטוואק, שורשיו מגיעים לתחילת המאה ה-20. אחד החיבורים המקיפים הראשונים בגאוכלכלה פותח על ידי הסופר הגרמני ארתור דיקס במונוגרפיה משנת 1925. דיקס הציג את הגאוכלכלה כתחום משלים לגאופוליטיקה, וטען שגאוגרפיה פוליטית לבדה אינה יכולה להסביר או לכוון כראוי את הפיתוח הכלכלי הלאומי. חזונו כלל סקרים שיטתיים של זרימת הסחר העולמית כדי להנחות את המדיניות הכלכלית.

בארצות הברית, החשיבה הגאוכלכלית צמחה עוד לפני מלחמת העולם השנייה. בשנת 1919, הגאוגרף האמריקאי וויטבק הציע לייסד את "מדע הגאונומיה" לחקר דפוסים כלכליים מרחביים כמדריך לפיתוח לאומי.[4] בשנת 1941, הגאולוג ריצ'רד פילד תמך בגאוכלכלה כמסלול לשלום עולמי, תוך הדגשת שליטה במשאבים ושיתוף פעולה בין-לאומי.[5] בשנת 1943, לואיס לורווין (אנ') השווה בין גאוכלכלה לגאופוליטיקה, וטען כי החשיבה הכלכלית ולא הטריטוריאלית צריכה להיות הבסיס לסדר העולמי המתהווה לאחר המלחמה ולמדיניות האומות המאוחדות.

בעקבות מאמרו הפופולרי של לוטוואק מ-1990, רק בעידן שלאחר המלחמה הקרה נכנס המונח לשימוש נרחב. מוסדות כמו המועצה ליחסי חוץ (אנ'), המועצה האטלנטית (אנ') ואחרים החלו לקדם את התחום כמסגרת אסטרטגית במדיניות החוץ, בעיקר תוך שימוש בכלים של מסחר, פיננסים, השקעות וסנקציות ככלי מדינתי.[6][7]

הגדרה

קיימות כמה הגדרות לגאוכלכלה. לפי מילון מריאם-ובסטר ההגדרה היא "1. השילוב של גורמים כלכליים וגאוגרפיים הקשורים לסחר בין-לאומי ו-2. מדיניות ממשלתית מונחית על ידי גאוכלכלה".[8] הגדרה מקובלת אחרת של רוברט בלקוויל (אנ') וג'ניפר האריס היא "שימוש בכלים כלכליים לקדם ולהגן על אינטרסים לאומיים וליצור תוצאות גאופוליטיות מיטביות".[9]

קיימים כלים גאוכלכליים חיוביים ושליליים. בצד החיובי אפשר למנות שימוש בכלים כמו שיתופי פעולה כלכליים, תמיכה כלכלית וכדומה. בצד השלילי אפשר למנות כלים כמו מגבלות מכס, חרמות כלכליים, הטלת סנקציות ועוד.[10][11][12]

לקריאה נוספת

  • חרבות הכלכלה: שדה הקרב הסמוי שמעצב את עולמנו. איל השקס. הוצאת מטר, 2026.

ראו גם

הערות שוליים

  1. Edward N. Luttwak, From Geopolitics to Geo-Economics: Logic of Conflict, Grammar of Commerce, The National Interest, 1990, עמ' 17–23
  2. Felix Mallin, James D. Sidaway, Critical geoeconomics: A genealogy of writing politics, economy and space, Transactions of the Institute of British Geographers 49, 2024-03 doi: 10.1111/tran.12600
  3. Arthur Dix, Geoökonomie: Einführung in erdhafte Wirtschaftsbetrachtung, Oldenbourg Wissenschaftsverlag, 2019-07-08, מסת"ב 978-3-486-75111-6. (בגרמנית)
  4. R. H. Whitbeck, A SCIENCE OF GEONOMICS, Annals of the Association of American Geographers 16, 1926-09, עמ' 117–123 doi: 10.1080/00045602609356962
  5. R. M. Field, Geophysics and world affairs: A plea for geoscience, Eos, Transactions American Geophysical Union 22, 1941-07, עמ' 225–234 doi: 10.1029/TR022i002p00225
  6. Felix Mallin, James D. Sidaway, For critical geoeconomics, Transactions of the Institute of British Geographers 49, 2024-03 doi: 10.1111/tran.12648
  7. Edward N. Luttwak, The logic of war in the grammar of commerce: Geoeconomics revisited, Transactions of the Institute of British Geographers 49, 2024-03 doi: 10.1111/tran.12650
  8. Definition of GEO-ECONOMICS, www.merriam-webster.com (באנגלית)
  9. Blackwill, R.D. & Harris, J.M., War by other means, Harvard University Press, 2016, עמ' 20
  10. גיאו-כלכלה: דוגמאות מהשטח, באתר רשת עושים היסטוריה
  11. Spotify – Web Player, Spotify
  12. השפעה זרה באמצעות כלים כלכליים, באתר INSS, ‏16.7.2024

גאוכלכלה42925341Q2469844