גארדה שיכנה
גַארדֱה שִיכֵנֱה[1] (באירית: Garda Síochána – "שומרי השלום", או בקיצור: Gardaí – "השומרים") הוא כוח המשטרה של אירלנד. בראש השירות עומד נציב הגארדה הממונה על ידי ממשלת אירלנד. מפקדת הגארדה שוכנת בפיניקס פארק שבדבלין.
טרמינולוגיה
הכוח נקרא במקור באנגלית Civic Guard (המשמר האזרחי), אך ב-1923 שונה שמו ל- An Garda Síochána, הן באירית והן באנגלית. מונח זה מתורגם בדרך כלל כ"שומר(י) השלום".[2] השם Garda Síochána na hÉireann (שומרי השלום של אירלנד), מופיע על הסמל של הכוח, אך לעיתים רחוקות נעשים בו שימושים נוספים.
מבנה ארגוני
בראש הגארדה עומד הנציב (Commissioner), שאליו כפופים שני סגנים שאחד אחראי על תחום המבצעים והשני על תחום האסטרטגיה והשינוי הארגוני וכן קצין המנהלה הראשי שאחראי על ניהול המשאבים (כוח אדם, כספים, מידע, תקשורת, טכנולוגיה ובינוי). בגארדה מכהנים 12 עוזרי נציב (Assistant Commissioners): ששת המפקדים על ששת מרחבי הגארדה באירלנד ושישה העוסקים בתפקידי תמיכה ארציים שונים. בדרגה מקבילה פחות או יותר פועלים קצין הרפואה הראשי, מנהל תחום המידע והתקשורת, טכנולוגיה וכספים.
ששת האזורים הגאוגרפיים של הגארדה הם:
- האזור המטרופוליני של דבלין
- האזור המזרחי
- האזור הצפוני
- האזור הדרומי
- האזור הדרום-מזרחי
- האזור המערבי.
בכפיפות לעוזרי הנציב המפקדים על אזורים אלה, פועלים כ-50 מפקחים ראשיים (Chief superintendent), שכמחציתם מפקדי על דיוויזיות (division). כל דיוויזיה מורכבת ממחוזות (Districts) שבראש כל אחת מהן עומד מפקח (Superintendent) שאליו כפופים פקדים (Inspector). כל מחוז מחולק לתתי-מחוזות, שבראש כל אחד מהם עומד בדרך כלל סמל (Sergeant). בדרך כלל נמצאת בכל תת-מחוז תחנת משטרה אחת שכל אחת מהן מאוישת בכמות של שוטרים על פי חשיבותה.
בשירות הגארדה נמצאים גם מעל 2500 אנשי מנהלה במגוון תפקידים כמו כוח אדם, רפואה, כספים ורכש, ביקורת פנימית, תקשורת וטכנולוגיות מידע, בינוי וניהול צי הרכב, זיהוי פלילי, מחקר וניתוח, הדרכה ומנהל כללי. כוח אדם זה כולל גם שוטרי תנועה, נהגים וצוותי ניקיון. המדיניות הנוכחית של הממשלה היא להשוות את מספר אנשי המנהלה לאלה של הסטנדרטים הבינלאומיים.
כוח המילואים
על פי חוק הגארדה משנת 2005 הוקם כוח המילואים המסייע לגארדה בביצוע תפקידיו ובתגבור הכוחות. מטרת הקמתם של כוחות המילואים היא "להוות משאב של כוח וידע מקומי". חברי כוח המילואים מבצעים תפקידים שהוגדרו על ידי נציב הגארדה ואושרו על ידי שר המשפטים. תוכנית האימונים של חברי כוח המילואים מתבצעת תחת פיקוחם של שוטרים סדירים.
נכון לנובמבר 2010 היו בכוח המילואים של הגארדה 850 בוגרי הכשרות בנוסף ל-148 שהיו בתהליכי ההכשרה. מחזור ההכשרה הראשון סיים את אימוניו והוסמך בדצמבר 2006.[3]
ציוד
רוב שוטרי הגארדה לובשי המדים לא נושאים כלי נשק. תחת זאת הם נושאים אלות מתקפלות, מכלי תרסיס פלפל ואזיקים כחלק מציודם האישי הקבוע.
כאשר הוקם הגארדה, היו שוטריה חמושים, אך הממשלה הזמנית של אירלנד שינתה את ההחלטה והפכה את הגארדה לכוח משטרתי בלתי חמוש. היה זה בניגוד לגישתו של הממשל הבריטי, שסירב לבקשות מצדו של כוח השיטור האירי המלכותי (Royal Irish Constabulary) שהכוח יהיה בלתי חמוש. חבר הדאל, מייקל סטיינס, אמר ש"הגארדה שיכנה ינחל הצלחה לא בזכות כלי הנשק שלו, אלא בזכות סמכותם המוסרית של אנשיו כמשרתי הציבור".
כוחות חמושים
יחד עם זאת, כמה יחידות בגארדה, כמו יחידת הבלשים המיוחדת, יחידות התמיכה האזוריות וכוח התגובה לזמן חירום, מוכשרות להשתמש בכלי נשק ונושאות אותם. יחידות אלו הוקמו כתגובה לעליה במספר המקרים בהם היה צורך בשימוש בנשק. כלי הנשק שבשימוש הם אקדחי זיג זאואר P-226 ווולטר P-99 חצי אוטומטיים. יחידות ההתערבות ויחידות הבלשים המיוחדים נושאות מגוון של כלי נשק ארוכים, בעיקר תת-מקלע MP7 ו-MP5. בנוסף נמצאים בשימוש כל נשק אל הרג כמו טייזרים ומיכלי תרסיס פלפל גדולים[4]
אבטחת אישים
יחידות הבלשים המיוחדות של הגארדה (Special Detective Unit) אחראיות בעיקר על אבטחה צמודה של אישיה הבכירים של אירלנד.[5] הם מספקים שירותי אבטחה והסעה מסביב לשעון לנשיא אירלנד, ראש ממשלת אירלנד, סגן ראש ממשלת אירלנד, שר המשפטים, נשיא בית המשפט העליון, התובע הכללי ודיפלומטים המגודרים כאישים בסיכון (כמו השגרירים והשגרירויות של הממלכה המאוחדת, ארצות הברית וישראל) בנוסף לאישים מחו"ל המבקרים באירלנד.[6] היחידות מאבטחות גם את נציב המשטרה. כל שרי הממשלה מאובטחים בזמנים בהם קיים מידע מודיעיני על היותם בסיכון.[7] נשיאים וראשי ממשלה לשעבר מאובטחים רק אם ידוע על איומים לחייהם או רק בעת אירועים רשמיים בהם הם משתתפים.[8]
כלי רכב
צבעיהם של רכבי הסיור של הגארדה הם לבנים או כסופים כשלאורכם פסים בצבעי צהוב זרחני וכחול ועליהם מוטבע סמל הגארדה. רכבי משטרת התנועה צבועים במשבצות בדגם עוגת בטנברג בצבעים בולטים. כמו כן נמצאים בשימוש רכבים סמויים בלתי מסומנים.
היסטוריה
הגארדה שיכנה הוקמה על ידי הממשלה הזמנית של אירלנד בפברואר 1922 כדי שתיקח אחריות על השיטור במדינת אירלנד החופשית שאז נוסדה. הגארדה החליפה את מקומם של כוח השיטור האירי המלכותי (Royal Irish Constabulary – RIC) והמשטרה האירית הרפובליקנית (Irish Republican Police – IRP) שפעל בין השנים 1922-1919. באוגוסט 1922 ליווה הכוח את מייקל קולינס כאשר הוא פגש את הלורד לוטננט של אירלנד בטירת דבלין. חוק הגארדה שיכנה נכנס לתוקף ב-8 באוגוסט 1923 לאחר הקמתה של מדינת אירלנד החופשית.[9]
במהלך מלחמת האזרחים האירית שהתנהל בין השנים 1923-1922, הוקמה מטעם מדינת אירלנד החופשית המחלקה לחקירות פליליות, כיחידה חמושה, שאנשיה לבושים אזרחית ושעסקה בפעילות אנטי-חתרנית. לאחר תום המלחמה פורקה היחידה ואנשיה נטמעו במשטרה המטרופולינית של דבלין (Dublin Metropolitan Police – DMP), שהוקמה כבר ב-1836 ורק ב-1925 התמזגה עם הגארדה שיכנה. מאז, הגארדה היא הכוח המשטרתי האזרחי היחידי באירלנד. כוחות משטרתיים נוספים עם סמכויות מגובלות הם: המשטרה הצבאית של כוחות ההגנה האירים, משטרת נמלי התעופה ומשטרות נמלי דבלין ודן לירי.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של גארדה שיכנה
הערות שוליים
- ^ http://www.forvo.com
- ^ "Short History of An Garda Siochana". Garda Síochána.
- ^ "First Garda Reserve members graduate". RTÉ News (RTÉ). 15 December 2006. Retrieved 26 May 2007.
- ^ "Garda College Yearbook listing weapons training on page 66".
- ^ O'Keeffe, Cormac (20 November 2014). "The problems of trying to get policing and national security to walk the line". The Irish Examiner. Retrieved 23 November 2014.
- ^ Griffin, Dan (21 November 2014). "Ministerial transport costs more than €14m since 2011". The Irish Times. Retrieved 23 November 2014.
- ^ Williams, Paul; Sheehan, Fionnan; O'Connor, Niall (21 November 2014). "Armed gardai to 'shadow' ministers amid safety fears". Irish Independent. Retrieved 23 November 2014.
- ^ "Ministerial Transport cuts and staffing reductions". merrionstreet.ie. Irish Government.
- ^ "Garda Síochána (Temporary Provisions) Act 1923". Archived from the original on 8 February 2007. Retrieved 29 March 2006.
