גבירותי ורבותי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הביטוי "גבירותי ורבותי" הוא פתיחה פמניסטית לנאום, שבה פונה הנואם בנימוס אל קהל הכולל גברים ונשים.

לעיתים קודמת לפנייה זו, לכלל הקהל, פנייה ספציפית אל מאזינים חשובים במיוחד. כך, למשל, התחיל נאומה של עדה יונת, בטקס הענקת פרס נובל, במילים: "נכבדי בני משפחת המלוכה, נכבדי רמי הדרג, גבירותי ורבותי".[1]

ביטוי זה מקביל לביטויים דומים בשפות אחרות, שגם בהם קודמת הפנייה לנשים לפנייה לגברים, כגון:

סדר פנייה זה, המשמש לעיתים גם כאשר בקהל יש רוב ניכר של גברים, משקף את ההעדפה הפמניסטית הניתנת לנשים בכללי הנימוס.

נוסח ארכאי של הביטוי "גבירותי ורבותי" הוא הביטוי "גבירותי ואדוני".[2]

כאשר הנאום נישא בפני גברים בלבד, מקובלת הפתיחה "מורי ורבותי". אף שבשני הביטויים משמשת המילה "רבותי", היא משמשת בהם בשתי משמעויות שונות שלה. "רבותי" היא צורת הרבים-סמיכות של "רב"; בביטוי "גבירותי ורבותי", פירושה "אדוני", כך שנוצרת הקבלה בין הפנייה לנשים – "גבירותי", לפנייה לגברים, "רבותי"; בביטוי "מורי ורבותי" פירושה "מורי", כך שנוצרת הקבלה בין שני חלקיו של הביטוי.

לעיתים, כאשר בקהל של גברים נוכחת אישה יחידה, מקפיד הנואם על הפנייה "גבירתי ורבותי". דוגמה לכך היא סיפורה של כלת פרס נובל, ריטה לוי מונטלצ'יני, על חוויותיה באוניברסיטאות: "תקופה ארוכה המפגשים וההרצאות היו מתחילים בברכה 'גבירתי ורבותי'".[3]

כאשר הנאום ניתן בפני קהל רב-לאומי, שאין לו שפה משותפת, נעשית לעיתים פניית הפתיחה בשלל שפות, למשל Ladies and gentlemen, mesdames et messieurs ולאחריה נמשך הנאום בשפה אחת בלבד.

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0