גבריאלה ברוך
| לידה |
1985 (גיל: 39 בערך) גבעתיים, ישראל |
|---|---|
| מקום לימודים | בצלאל |
| תחום יצירה | איור |
גַּבְרִיאֵלָה בָּרוּךְ (נולדה ב־1985) היא מאיירת ישראלית, שיצירתה זוכה לתשומת לב ולשבחים ברחבי העולם.
ביוגרפיה
ברוך סיימה את לימודיה לתואר ראשון באיור בשנת 2011 במסלול איור במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל.[1] כבר במהלך לימודיה בבצלאל גיבשה את סגנונה הייחודי והמובחן.[1] בשנת 2013 לימדה איור באוניברסיטת ליי (lehigh) בבית לחם, פנסילבניה שבארצות הברית.[1]
ברוך סיפרה כי כבר בגיל חמש חוותה את הכישלון הראשון בתחום האומנות, אך לדבריה החוויה הזו דווקא חיזקה את הבנתה שאם היצירה שלה איכותית ומיוחדת, היא אינה זקוקה לאישור חיצוני לכך:
כשהייתי בת 5 ניגשתי למבחנים לבית ספר לאמנויות, וביקשו שאצייר עץ ובית. אני לא זוכרת מה רציתי להביע בציור, אבל זוכרת את התחושה המאיימת של לשבת מול מישהו שבוחן כל קו שאתה מצייר, את הרצון העז להרשים ואת האכזבה מכך שלא התקבלתי. למזלי החוויה לא מנעה ממני להמשיך ליצור. זאת היתה הפעם הראשונה שהבנתי שהעובדה שאיש מקצוע אחד מחליט שהיצירה שלך לא מיוחדת לא אומרת שכך הדבר.
בשנת 2019 יצא לאור באנגלית ובעברית ספר הילדים היחיד באיורהּ, "אולי" מאת קובי ימאדה.[2] הפרשנות שמעניקה היצירה לטקסט, שיוצרת סיפור מקביל המעמיק את היצירה, זכתה לשבחי הביקורת.[2][3]
אופי היצירה
לברוך סגנון עבודה ייחודי ומובחן כיוצרת.[1] יצירתה מדויקת וריאליסטית, תוך ירידה לפרטי הפרטים של היצירה. בשונה מהיצירות המקובלות היום, בהשפעת הפלטפורמה הממוחשבת שלרוב מצמצמת את הקווים הדקים והמפורטים שהיו נהוגים בעבודת היד, ברוך משתמשת במברשת הדקה ביותר המדמה עבודה ידנית, ברזולוציות גבוהות מאוד.[1] ברוך מתחברת לעבודה האינטנסיבית הזו על הפרטים הקטנים, ולדבריה הדבר שהיא הכי אוהבת לאייר הוא פרווה של בעלי חיים:
אני עובדת לאט ובפירוט על פרטים כאלה, ויש בזה פן מדיטטיבי. אני עובדת ברזולוציה וקלוז אפ מאוד גבוהים כך שכל שערה בפרווה אני רואה בבירור... אני עובדת בגדול ואז מקטינה את הפרווה והיא מקבלת תחושה של פרווה מאוד צפופה ומפורטת. איור של דוב יכול לקחת לי עד שלושה ימי עבודה.
— המאיירת גבריאלה ברוך: "ההשראה קופצת מקליפה של אגוז"
ברוך שואבת השראה מחפצים קטנים, גלויות ומכתבים ישנים, וגם מאוסף גדול של צעצועים שצברה, המעניקים לה השראה - כיוון שלדבריה ”יש בצעצועים קסם שאני כל הזמן רוצה לשמר בחיים שלי וגם ביצירה שלי, קסם של ילדות, נאיביות, אושר טהור.”[4]
בעבודתה של ברוך יש רבדים סמויים שנדמה כי הם ספוגים בעצב וגעגוע, ויש הטוענים שגם באפילה הסוערת מאחורי האיור שמאורגן בקפידה:[5]
מה סוד קסמו של הסגנון המובחן הזה, ממה הוא מורכב? לכאורה אין פה שום תעלומה. מנה גדושה של געגוע, קסם חלומי ודוק של מלנכוליה מזינים אותו באופן גלוי, מוצהר וכובש לבבות. אבל דווקא האפלה הסמויה (ואולי גם הפחות מודעת), היא שמקנה לאיורים את העומק והעמידות.
— מָרית בן ישראל
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של גבריאלה ברוך
גבריאלה ברוך, ברשת החברתית אינסטגרם- הרצאה של גבריאלה ברוך על תהליך עבודתה, בפצ'ה קוצ'ה 12 (2011)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 איור עכשיו. מפגש 77: גבריאלה ברוך, באתר מגזין פורטפוליו, 2014-02-09
- ^ 2.0 2.1 על "אולי" מאת קובי ימאדה וגבריאלה ברוך, באתר עיר-האושר, 11 בנובמבר 2019
- ^ Bianca Schulze, Kobi Yamada and Gabriella Barouch Discuss Maybe – The Children's Book Review, 25 בספטמבר 2019 (באנגלית)
- ^ רעות ברנע, המאיירת גבריאלה ברוך: "ההשראה קופצת מקליפה של אגוז", באתר כלכליסט, 10 באפריל 2019
- ^ ילד ושועל של גבריאלה ברוך (איור אחד נפלא וזה), באתר עיר-האושר, 28 באוקטובר 2019
