גבריאל לייצ'אנו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גבריאל לייצ'אנו
לידה 23 במאי 1942 (גיל: 83)
רמניקו ולצ'ה
השכלה אוניברסיטת בוקרשט, המכללה הלאומית "גאורגה לאזר"
עיסוק פילוסוף

גבריאל לייצ'אנו (נולד ב-23 במאי 1942, ברומנית: Gabriel Liiceanu מבטאים:גבּריאל לִיאִיצ'אנו) הוא פילוסוף רומני.[1]

ביוגרפיה

גבריאל לייצ'אנו נולד ב-23 במאי 1942 בעיר רמניקו ולצ'ה. אביו עבד בתחום הפיננסים, ואמו הייתה מורה למתמטיקה.

בילדותו עברה משפחתו לבוקרשט, שם סיים את לימודיו בפקולטה לפילוסופיה (1960–1965) ובפקולטה לשפות קלאסיות (1968–1973) באוניברסיטת בוקרשט. בשנת 1976 השלים את עבודת הדוקטורט שלו בנושא "פנומנולוגיה של גבול והתעלות". הוא שימש כחוקר במכון לפילוסופיה והחל ללמוד יחד עם אנדריי פלשו במסגרת "אסכולת פלטיניש", פרויקט פילוסופי-תרבותי בהובלת הפילוסוף קונסטנטין נויקה.

לייצ'אנו הושפע רבות מנויקה, במיוחד במהלך השהייה בפלטיניש, שם התקיימו מפגשים פילוסופיים שכוונו לחוויות רוחניות ולא רק ללימוד עיוני. נויקה הזמין את תלמידיו הקרובים ביותר, בהם לייצ'אנו ופלשו, לדיונים שהשפיעו עמוקות על הפילוסופיה הרומנית. לייצ'אנו כינה את הקבוצה "אסכולת פלטיניש", מושג שהפך לנפוץ בפילוסופיה האירופית.

קריירה

לייצ'אנו עוסק בנושאים כמו ניכור, חופש, מקריות, מוסר ואחריות אישית. מחשבתו משלבת גישות אקזיסטנציאליסטיות ואידיאליסטיות, והוא הושפע מהגותם של אפלטון, קאנט, היידגר ואחרים. ספרו "הגבול" מתאר פנומנולוגיה קיומית המבוססת על רעיון ההתעלות מעבר לגבולות אוניברסליים אל עבר בחירה אישית ואחריות.

בשנות ה-2000, נותר לייצ'אנו דמות מרכזית בחיים האינטלקטואליים ברומניה. עם זאת, היו שטענו כי פעל לקידום דמויות רומניות בין-מלחמתיות שהחזיקו באידאולוגיות קיצוניות, באמצעות בית ההוצאה שבראשותו.[2]

לייצ'אנו משמש כפרופסור בפקולטה לפילוסופיה של אוניברסיטת בוקרשט מאז 1992, והוא חבר מייסד של הקבוצה לדיאלוג חברתי. כמו כן, היה חבר במועצת המנהלים של הטלוויזיה הלאומית הרומנית בין השנים 1998–2001.

ספריו

  • הטראגי: פנומנולוגיה של גבול והתעלות (1975)
  • מסה על הפוליטרופיה של האדם והתרבות (1981)
  • יומן פלטיניש: מודל פאידיאי בתרבות ההומניסטית (1983)
  • יומן פלטיניש (תורגם לאנגלית, 2000)
  • הדלת האסורה (2002)
  • על שקר (2006)
  • על שנאה (2007)
  • מכתבים לבני (2008)

ספריו מתורגמים לשפות שונות, בהם ספרדית ופורטוגזית.[3]

פרסים

  • פרס איגוד הסופרים הרומני (1983)
  • עיטור מסדר האמנויות והספרות של צרפת (1992)
  • צלב הצטיינות, מסדר הכבוד של גרמניה (2006)
  • אביר מסדר הכוכב של רומניה (2006)

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גבריאל לייצ'אנו בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. Organizations, Organization of Phenomenology (2007). Phenomenology 2005. Zeta Books. pp. 73–. ISBN 978-973-88632-0-0. נבדק ב-30 במאי 2011. {{cite book}}: (עזרה)
  2. Andreescu, Gabriel (2003). "Ideologii, discursuri, asocieri extremiste". Extremismul de dreapta în România (PDF). Cluj: Centrul pentru Diversitate Etnoculturală. p. 26. ISBN 978-973-85738-8-8. Notorietatea pe care au căpătat-o oamenii de presă și de carte din categoria autorilor citați face ca valorile democrației liberale moderne să se afle astăzi în defensivă.
  3. Tecnologia, Tray. "Gabriel Liiceanu na Editora Monergismo - Compre aqui". www.editoramonergismo.com.br (בBrazilian Portuguese). נבדק ב-2024-02-12.


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

גבריאל לייצ'אנו41182954Q821752