גדליה אוריה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

גדליה אוריה (נולד ב-1940) הוא מחנך, פעיל עלייה ואסיר ציון לשעבר.

נולד ב-1940 בכפר במחוז בגמדר שבאתיופיה (אז מחוז אמהרה שבאפריקה המזרחית האיטלקית). בילדותו למד בכפר אזזו אצל המורה גטה ירמיהו ובראשית 1955 נשלח לתוכנית הכשרת מורים בכפר בתיה שעם סיומה בנובמבר 1957 חזר לאתיופיה ושימש כמורה ברשת בתי הספר לביתא ישראל בתחילה בווזבה לאחר מכאן באמבובר ולבסוף בטדה.[1][2][3]

באפריל 1977 הופקד על ידי חיים הלחמי מהיאס שהיה האחראי על עליית ביתא ישראל מטעם הסוכנות היהודית והרשויות האתיופיות לאיתור מועמדי עלייה במחוז גונדר במסגרת עסקת יהודים תמורת נשק.[4] בעקבות פעילות זו הוא היה נתון להצקות מצד פקידי הממשל המקומי בגונדר ומצד מפקחי הממשל על פעילות אורט שהייתה אחראית על בתי הספר. בהמשך קיבלה אורט הוראה מישראל לעודד ולעזור ביציאתם של בני הקהילה לסודאן במסגרת מבצע אחים, פעולות אשר גרמו לסילוקה מהמדינה ב-1981 ולרדיפת עובדיה.[5] בתקופה זו ניסה לברוח מהמדינה מספר פעמים עד אשר נתפס בניסיון לברוח, נכלא ועבר עינויים. לאחר מכאן היה נתון במעקב של הממשל האתיופי שבהם נכלא תכופות ועבר עינויים נוספים.[3]

במרוצות שנות ה-80 נעשו מאמצים של האגודה האמריקאית למען יהודי אתיופיה על מנת להוציאו יחד עם משפחתו מאתיופיה. מאמצים אלו צלחו ואוריה הצליח לעזוב את המדינה בתואנה של עבודה בקניה. כאשר הגיע לקניה ב-1984 טס משם ועלה לישראל.[6]

עם עלייתו התיישב בפתח תקווה ופעל למען עליית ביתא ישראל בצורת הסברה שבה בין היתר ערך מסע בצפון אמריקה וכן היה מעורב בקליטת העולים ובהכנות למבצע שלמה בסוכנות היהודית.[7]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ עזריאל קמון (עורך), הגשר הראשון: עדותם של חניכים יהודים יוצאי אתיופיה מכפר בתיה 1955 - 1995, יד טבנקין, 1996, עמ' 19
  2. ^ קמון, הגשר הראשון, עמ' 37-36
  3. ^ 3.0 3.1 קמון, הגשר הראשון, עמ' 90-89
  4. ^ Mitchell G. Bard, From Tragedy to Triumph: The Politics behind the Rescue of Ethiopian Jewry, Praeger, 2002, pp. 60-61
  5. ^ Bard, From Tragedy to Triumph, pp. 78-79
  6. ^ קמון, הגשר הראשון, עמ' 149-148
  7. ^ קמון, הגשר הראשון, עמ' 166
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0