גודרון שימן
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מנהיג ריקה. גודרון שימן (בשוודית: Gudrun Schyman; נולדה ב-9 ביוני 1948, טאבי, אופלנד) היא פוליטיקאית שוודית. כיום משמשת כדוברת של מפלגת יוזמה פמיניסטית, שהייתה שותפה להקמתה בשנת 2005.
שימן הייתה מנהיגת מפלגת השמאל השוודית מ-1993 עד ינואר 2003 וחברה במפלגה עד 2004. שימן עזבה על מנת להתרכז בפעילותה הפוליטית פמיניסטית פוליטית ובעקבות שערוריית העלמת מס. היא נשארה חברת פרלמנט עצמאית בריקסדאג עד 2006.
מנהיגת מפלגת השמאל
ב-1993, נבחרה שימן כמנהיגת מפלגת השמאל השוודי והצליחה בזמן כהונתה להכפיל את מספר חברי הפרלמנט מטעם מפלגת השמאל. היא נחשבה למנהיגה פופולרית והייתה גלוית לב בנוגע ליוזמות שלה, למשל בתמיכתה במאבק באלכוהוליזם וביוזמה להפוך את הפרלמנט השוודי למקום עבודה ללא אלכוהול.[1] כמנהיגת המפלגה היא הובילה לכך שפמיניזם הוא אחד הבסיסים האידאולוגיים של המפלגה. ב-2003, היא הואשמה ונמצאה אשמה על ידי רשויות המס בניסיון ליהנות מניכויי מס שלא הייתה זכאית להם.[2]
ב-2002 נשאה נאום מעורר מחלוקת בו התייחסה לדיכוי נשים על ידי גברים: "אפליה ופגיעה בזכויות מופיעים בצורות שונות בכל מקום שבו אנחנו מוצאות את עצמנו. בכל מקום זאת אותה הנורמה, אותו המבנה, אותו הדפוס, שחוזר על עצמו גם באפגניסטן של הטליבאן וגם כאן בשוודיה".[3]
באוקטובר 2004, הציגו שימן וחברי פרלמנט נוספים ממפלגת השמאל, בריקסדאג את המשמעויות הכלכליות של אלימות גברים כלפי נשים ודרשו מהמדינה, להקים קרן למקלטי נשים.[4] ההצעה משכה תשומת לב רחבה, והתקשורת וכינה אותה "מס הגברים".[5]
יוזמה פמיניסטית
שימן עזבה את מפלגת השמאל בשנת 2004, וב-2005 ייסדה את יוזמה פמיניסטית (Fi), שהתמודד כבר ב-2006 בבחירות לפרלמנט וקבלה רק כ-0.7% מהקולות, אחוז נמוך משמעותית ביחס לסף הנדרש בשוודיה לכניסה לפרלמנט (4%). ג'יין פונדה תמכה ביוזמה. בבחירות בפרלמנט האירופאי שהתקיימו ב- 2009 המפלגה קיבלה 2.22% מהקולות.[6] לקראת הבחירות לפרלמנט שימן שרפה 100,000 כתר שוודי מחאה אי השוויון בשכר שוודיה. למרות תשומת הלב התקשורתית הרבה,[7][8] בבחירות לפרלמנט המפלגה קיבלה רק 0.4% מהקולות.[9] בבחירות לנציגות השוודית בפרלמנט האירופי, המפלגה זכתה ב-5.3% מהקולות. [10] בבחירות הכלליות בשנת 2014 קיבלה המפלגה 3.1% מהקולות; אף על פי שעדיין לא הגיעו לסף מנדטים המאפשר כניסה לפרלמנט, כוחה של המפלגה גדל. בבחירות בספטמבר 2018 שימן מתמודדת שוב על מקום בפרלמנט השוודי מטעם מפלגת יוזמה פמיניסטית. מאז ספטמבר 2017, היא המנהיגה היחידה של המפלגה לאחר שוויקטוריה קאוסה ביקשה לסיים את תפקידה עקב התחייבויות נוספות.[11]
קישורים חיצוניים
דיויד סטברו, לא רק שוויון מגדרי: המפלגה הפמיניסטית בשוודיה מתייצבת מול הלאומנים, באתר הארץ, 6 בספטמבר 2018
הערות שוליים
- ^ Therésia Erneborg, "Gudrun Schyman: Det är alkohol-industrins vinstintressen som styr," (אורכב 01.10.2011 בארכיון Wayback Machine) Dagen March 1, 2003, retrieved July 26, 2011 (בשוודית)
- ^ Åsa Kroon and Mats Ekström, Vulnerable woman, raging bull or mannish maniac?: Gender differences in the visualization of political scandals(הקישור אינו פעיל), Working Paper 4, 2006,אוניברסיטת ארברו: "Gudrun Schyman — Leader of the Left Wing Party 1993 – 2003," pp. 7–8, "The Schyman scandal," pp. 9–14 (pdf)
- ^ נאומה המלא, (בשוודית)
- ^ Gudrun Schyman et al., Motion 2004/05:So616 Ansvaret för mäns våld mot kvinnor, Sveriges Riksdag, October 5, 2004 (בשוודית)
- ^ "Schyman in equality policy shock: tax men," The Local October 5, 2004, retrieved July 26, 2011.
- ^ "Val till Europaparlamentet - Röster" (בשוודית). Election Authority (Sweden). 11 ביוני 2009. אורכב מ-המקור ב-2010-08-12. נבדק ב-29 ביוני 2009.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Swedish feminists burn cash in wage equality protest". BBC News. 6 ביולי 2010.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Fredrik Wass, "TV: Här bränner Gudrun Schyman 100 000," Makthavare.se, July 6, 2010, retrieved July 26, 2011 (בשוודית)
- ^ "Val till riksdagen - Röster" (בשוודית). Election Authority (Sweden). 23 בספטמבר 2010. נבדק ב-26 ביולי 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Preliminary results of Swedish EU elections". אורכב מ-המקור ב-2014-05-28. נבדק ב-2014-05-26.
- ^ "What you need to know about Sweden's party leaders ahead of the 2018 election" (באנגלית). 2017-09-11. נבדק ב-2018-06-26.
