זיבה
אין לבלבל ערך זה העוסק במחלת משגל עם הערכים העוסקים במושגים ההלכתיים זב וזבה.
 | |
| תינוק עם דלקת לחמיות חריפה כתוצאה מהידבקות במחלת הזיבה במהלך המעבר בתעלת הלידה | |
| קישורים ומאגרי מידע | |
|---|---|
| eMedicine | article/782913 |
| MeSH | D006069 |
| MedlinePlus | 007267 |
זיבה (בלועזית: גונוריאה, Gonorrhoea) היא מחלת משגל הפוגעת בעיקר באיברי הרבייה, אך במקרים מסוימים גם באיברים נוספים הכוללים ריריות, דוגמת: הלוע והעיניים. הגורם למחלה הוא החיידק Neisseria gonorrhoea (ניסריה גונוריאה).
תסמיני המחלה מתפתחים לרוב תוך יומיים עד חמישה לאחר ההדבקה (אם כי ישנם מקרים שבהם התסמינים מופיעים רק כעבור מספר חודשים), וכוללים כאב בזמן הטלת השתן, הפרשת מוגלה מן איברי הרבייה, או הגרון, וכן דלקת באיברים המוצנעים. ללא טיפול עלולה הדלקת להתפשט דרך מערכת הרבייה של האישה ולגרום לדלקת ואף לעקרות או הריון חוץ-רחמי; אצל הגבר היא עלולה לגרום להיצרות באיברי הרבייה ודלקת בלוטת הערמונית. סיבוכים מאוחרים של המחלה כוללים דלקת מפרקים, דלקת שסתומי הלב ודלקת הלחמית.
כמו כן יש לציין כי בקרב אישה החולה בזיבה, אשר נמצאת בהריון, עלולה המחלה לעבור לתינוק בזמן מעברו בתעלת הלידה ולגרום אצלו לדלקת בלחמיות, אשר ללא טיפול עלולה לגרום לפגיעה בראייה ואף לעיוורון.
אבחון וטיפול
כיום נהוג להשתמש במספר שיטות לזיהוי החיידק, הן מולקולריות והן שיטות של בקטריולוגיה קלאסית:
- בידוד החיידקים על מצע גידול - בידוד החיידקים במעבדה דורש שימוש במצע אגר מיוחד דוגמת: Thayer-Martin agar, GC agar, או אגר שוקולד (Chocolate agar). המושבות שמתקבלות על קרקעות מזון אלה הן קטנות, בעלות גוון אפרפר ומרקם חלק ומבריק.
- צביעת גראם ומיקרוסקופיה - זיהוי חיידקים באמצעות מיקרוסקופ אור לאחר צביעת גראם הוא תהליך מקובל בזיהוי החיידק, היות שחיידקי Neisseria gonorrhoea הם חיידקים גראם שליליים בעלי תצורה נקדית (Cocci) המופיעים לרוב בתצורה דיפלוקוקית (בזוגות) המזכירה זרעי שעועית. במידה ומבצעים צביעת גראם לדגימה שנלקחה מהפרשה (משטח מיקרוסקופי ישיר), מתגלים חיידקי ה-Neisseria gonorrhoea לרוב בתוך תאי דם לבנים מסוג נויטרופילים ומקרופאגים.
- ספקטרומטר מסה - מדידת היחס בין המטען למסה של חלקיקים טעונים. באמצעות מדידה זו ניתן לנתח דגימה ולקבוע מה החומרים בה, כגון הרכב חלבוני המעטפת של החיידקים.
הטיפול במחלה הוא באמצעות נטילת אנטיביוטיקה. בעבר השתמשו לצורך כך בתרופות מקבוצת הפניצילין, אך לאור הופעתם של חיידקים עמידים בפני פניצילין ונגזרותיו, משתמשים כיום בתרופות מקבוצת הצפלוספורין.
במסורת היהודית קיימת תופעה בעלת שם זהה לזיבה אך תסמיניה שונים. אין היא נחשבת למחלה כלל ועיקר. וכאשר חולה בה אדם מהעם היהודי, אזי היא סימן לטומאה וגורמת לחולה בה להיחשב כאב הטומאה. להרחבה עיין בערך טומאה וטהרה.
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
