גזפרום ארמניה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גזפרום ארמניה
מטה גזפרום ארמניה ברובע קאנאקר זייטון בירוואן
מטה גזפרום ארמניה ברובע קאנאקר זייטון בירוואן

גזפרום ארמניה, שכונתה בעבר ארמרוס גזפרום, היא חברה בת של תאגיד גזפרום בארמניה. החברה נוסדה בשנת 1997 כפרויקט צינור גז טבעי רוסי-ארמני משותף. עם הקמתה מונופול הגז הממשלתי הרוסי גזפרום החזיק ב-45% מהמניות, משרד האנרגיה של ארמניה ב-45% וחברת ITERA החזיקה ב-10%. בשנת 2014 הפכה גזפרום לבעלים היחיד של החברה ושינתה את שמה לגזפרום ארמניה.[1] מנכ"לית החברה היא קארן קרפטיאן.

החברה אחראית לאספקת הגז לשוק הגז המקומי של ארמניה כמו גם ייצור חשמל.

היסטוריה

באפריל 2006 חתמו גזפרום וארמניה על חוזה ל-25 שנה בנושא עקרונות אסטרטגיים של שיתוף פעולה בפרויקטים של גז ואנרגיה בשטח ארמניה. לאחר חוזה זה העלתה גזפרום את מחיר הדלק מ-54 דולר לכל 1,000 מ"ק מועדפים ל-110 דולר ל-1,000 מ"ק.

כדי להימנע מרמת מחירים גבוהה יותר בענף הגז הטבעי, הממשלה הארמנית נאלצה לאפשר כמה ויתורים כי צינור הגז הטבעי של איראן-ארמניה ותחנת הכוח התרמית הרזדן תישאר תחת שליטת ארמניה גזפרום. זכויות הבעלים הסופיות עברו ב-1 בינואר 2007.

כחלק מהחוזה, רוסיה הקהילה את היקף צינור הגז האיראני-ארמניה ל-70 מ"מ, כדי למנוע שימוש שלו באספקת כמות גז גדולה יותר למדינות כמו גאורגיה. ברם, בפועל הצינור נבנה בהיקף של 1,200 מ"מ.[2]

תחנות הכוח התרמית הרזדן היא תחנת הכוח הגדולה ביותר בארמניה ולכן חשיבותו גדולה במגזר האנרגיה במדינה.

במהלך ביקור במוסקבה בסוף אוקטובר 2006, הודיע נשיא ארמניה, רוברט קוצריאן, כי גזפרום תרכוש מניות נוספות ותחלוש על 58% מההון העצמי של גזפרום ארמניה. ב-27 באוקטובר 2006 אישרה הנהלת גזפרום לרכוש הנפקות נוספות. לדברי קארן קרפטיאן, גזפרום תשלם 118.8 מיליון דולר כדי לקבל את חלק הארי של מניות גזפרום ארמניה.

בינואר 2014 הסכימה גזפרום לרכוש 20% נוספים מהמניות מה שמביא את הבעלות של גזפרום ל-100% ממניות החברה. שם החברה שנקרא ארמרוסגז גזפרום שונה לגזפרום ארמניה. על ההסכם חתמו היו"ר אלכסיי מילר (גזפרום) ושר האנרגיה והמשאבים של ארמניה ארמן מוביסיסיאן.[1]

ביקורת

מכיוון שארמניה תלויה לחלוטין בייבוא גז מרוסיה דרך גאורגיה, צינור הגז הטבעי האיראני-ארמני נועד לצמצם את התלות ברוסיה. הגדלת צינור הגז העניק לארמניה כוח מיקוח ניכר נגד גזפרום. מבקרים טוענים כעת כי הצבת הצינור בשליטת רוסיה רק תעמיק את התלות ההיא וכי ניתן לראות בהסכם כניצחון גאו-פוליטי גדול של רוסיה באזור הטרנס - קווקזי.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 "ArmRusgasprom becomes Gazprom Armenia". Armenpress. 2014-01-17. נבדק ב-2015-12-12.
  2. ^ Alexander Wöstmann, Second Iran-Armenia gas pipeline on the horizon — Alexander's Gas and Oil Connections, www.gasandoil.com (באנגלית)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0