גירוש זבונשין
גירוש זְבּוֹנְשׁין התרחש באוקטובר 1938, כשהשלטון הנאצי החל לגרש מגרמניה את כל היהודים שלא היו אזרחי המדינה.
בימים האחרונים של אוקטובר 1938 אספו הנאצים למעלה מ-18,000 יהודים בעלי אזרחות פולנית שהתגוררו בגרמניה[1][2]. רבים מיהודים אלה חיו רוב שנותיהם בגרמניה, ובהם נכללו גם ותיקי מלחמת העולם הראשונה. יהודים אלו גורשו לעיירה זבונשין (Zbąszyń) שבגבול בין פולין לגרמניה, אך שם סירבה הממשלה הפולנית לקבלם, בהתאם לחוק האזרחות ממרץ 1938, שבו החליטו שלטונות פולין להפקיע את האזרחות הפולנית ממי שחי מעל 5 שנים מחוץ לפולין.
היהודים נותרו באזור הגבול, ללא מחסה מפני הקור, וסבלו ממחלות ורעב[3][4]. בעקבות התגייסות עולמית קיבלו מזון וציוד רפואי מהג'וינט (JDC), הצלב האדום הפולני[5] וארגונים יהודיים פולניים[6]. בסופו של משא ומתן בין ממשלות פולין וגרמניה סוכם שממשלת פולין תקלוט את המגורשים[7][8][9]. תנועת החלוץ בפולין קלטה חלק לא מבוטל מאותם מגורשים והעבירה אותם לחוות ההכשרה השונות ברחבי המדינה. כ-100 צעירים נקלטו בחוות ההכשרה בגרוכוב שלייד ורשה[10].
יש לציין שבקשה של הקונסול הבריטי בפולין מהנהלת היישוב היהודי בארץ להקצות 150 מהסרטיפיקטים שאושרו לעליה לטובת מגורשי זבונשין נדחתה[11][12][13]
כ-50 ילדים הועברו בינואר 1939 מזבונשין לאנגליה[14].
בין היהודים שהוגלו היה מרסל רייך-רניצקי, וכן משפחת גרינשפן מהנובר. בת המשפחה ברטה סיפרה על הגירוש לאחיה הצעיר, הרשל גרינשפן, שהתגורר באותה העת בפריז. גרינשפן סער מרגשות זעם, נטל אקדח וניגש לשגרירות גרמניה בפריז ושם ירה מטווח קרוב בפקיד זוטר בשגרירות, ארנסט פום ראט. ראט נפצע קשה ונפטר יומיים לאחר מכן. גרינשפן נעצר ונחקר על ידי המשטרה[15]. על פי הוראתו של שר התעמולה יוזף גבלס, זכתה ההתנקשות לפרסום נרחב בעמודים הראשיים של כל עיתוני גרמניה הנאצית. המשטר הנאצי ניצל את מקרה הרצח לארגון פרץ האלימות, הספונטני לכאורה, של ליל 9 בנובמבר 1938, שנודע כליל הבדולח.
קישורים חיצוניים
- נעם קורב, נְהָרוֹת וְיָמִים וּמַבּוּל מִן הַדֶּמַע: אקציית פולין 1939-1938, 'יד ושם קובץ מחקרים' מ"ט, 2020, עמ' 58-19, באתר Academia.edu
- זבונשין מתוך האנציקלופדיה של השואה באתר יד ושם
- יהודים שגורשו מגרמניה לזבונשין שבפולין באוקטובר 1938, באתר יד ושם
- יהודים שגורשו מגרמניה לפולין, אוגוסט 1939, באתר יד ושם
- מכתביו של עמנואל רינגלבלום על פועלו למען מגורשי זבונשין, באתר יד ושם
- מכתבו של אחד ממגורשי זבונשין
- גירוש זבונשין וליל הבדולח - מאמר באתר יד ושם
- "טיימס" מספר על סבלות מגורשי גרמניה, דבר, 23 בנובמבר 1938
- עוד מפרשת היסורים בגבול גרמניה-פולין, דבר, 23 בדצמבר 1938
- א. שויצר, מבלהות זבונשין, דבר, 12 בינואר 1939
- ג.א., במחנה המגורשים בזבונשין, דבר, 29 בינואר 1939
- הרצאה על אקציית פולין (גירוש זבונשין) באתר יוטיוב, 23 באפריל 2020
הערות שוליים
- ^ מרטין גילברט, ליל הבדולח, ידיעות אחרונות - ספרי חמד, 2005, עמ' 11-12.
- ^ Lea Prais, Displaced Persons at Home - Refugees in the Fabric of Jewish Life in Warsaw, September 1939 - July 1942, pub. at 2015, p. 42
- ^ טרגדיות במחנה זבונשין, הבוקר, 26 בדצמבר 1938
- ^ במחנה זבונשין - תינוק יהודי קפא מקור, הבוקר, 8 בינואר 1939
- ^ "הצלב האדום" בפולין לטובת היהודים המגורשים, הצופה, 7 בנובמבר 1938
- ^ Jürgen Matthäus, Mark Roseman, Jewish Responses to Persecution: 1933-1938
- ^ המו"מ ברלין-ורשה על גורל הגולים נפסק, הבוקר, 6 בנובמבר 1938
- ^ מחנה זבונשין יחוסל בקרוב ?, דבר, 22 בדצמבר 1938
- ^ מחנה זבונשין לקראת חיסול, הבוקר, 22 בדצמבר 1938
- ^ לפי עדותו של דוד הרשברג בספר "בשדמות גרוכוב", הוצאת בית לוחמי הגטאות והוצאת הקיבוץ המאוחד, עמודים 368-369
- ^ אין עזרה מא"י, הבוקר, 23 בנובמבר 1938
- ^ הקונסון הבריטי בפולין בקש 150 סרטיפיקטים - ממשלת ארץ-ישראל לא נענתה, דבר, 23 בנובמבר 1938
- ^ ממשלת ארץ-ישראל דוחה בקשת הקונסול הבריטי בווארשה, הצופה, 23 בנובמבר 1938
- ^ 50 ילדים מזבונשין לאנגליה, הבוקר, 1 בינואר 1939
- ^ "אני מוכרח למחות - כי שהעולם ישמע את מחאתי" - כתב גרינשפן להוריו, הבוקר, 13 בדצמבר 1938
