לדלג לתוכן

גלב בקלנוב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גלב ולדימירוביץ' בקלנוב
Глеб Владимирович Бакланов
גלב בקלנוב ב-1945
גלב בקלנוב ב-1945
לידה 14 באוגוסט 1910
מוסקבה, האימפריה הרוסית האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית
פטירה 16 בינואר 1976 (בגיל 65)
מוסקבה, ברית המועצות ברית המועצותברית המועצות
מקום קבורה בית הקברות נובודוויצ'יה
השתייכות ברית המועצות ברית המועצותברית המועצות
דרגה גנרל-פולקובניק גנרל-פולקובניק
ילדים אנדריי בקלנוב
חתימה
תפקידים בשירות
  • מפקד דיוויזיית המשמר (גווארדיה) ה-13
  • מפקד קורפוס המשמר ה-34
  • מפקד קורפוס המשמר ה-20
  • מפקד המחוז הצבאי הסיבירי
  • מפקד קבוצת הכוחות הצפונית
פעולות ומבצעים
תפקידים אזרחיים
חבר בוועד האולימפי בברית המועצות

גלב ולדימירוביץ' בקלנוברוסית: Глеб Владимирович Бакланов ;‏ 14 באוגוסט 191016 בינואר 1976) היה גנרל בכוחות המזוינים של ברית המועצות. הוא היה מפקד מצטיין בשורות הצבא האדום במלחמת העולם השנייה, שפיקד על גייסות. הוא עוטר בעיטור גיבור ברית המועצות.

קריירה צבאית מוקדמת

גלב בקלנוב נולד במוסקבה, במשפחה אמידה. אביו, ולדימיר בקלנוב, היה בעלים של מפעל טקסטיל. אמו, אלכסנדרה, הייתה שחקנית תיאטרון לשעבר. גלב היה הצעיר מששת ילידי המשפחה. אחת מאחיותיו, אולגה, הייתה שחקנית קולנוע מפורסמת בארצות הברית (היגרה לשם ב־1926). גלב בקלנוב למד בבית ספר תיכון והצטיין בהתעמלות אקרובטית, היה אלוף מוסקבה לנוער. לאחר מכן למד במכללה טכנולוגית. בשנת 1932 התגייס לשורות הצבא האדום. במהלך השירות עבר הכשרה לקצונה ונשאר לשירות קבע. שירת ביחידות חיל רגלים כמפקד מחלקה, סגן מפקד פלוגה, קצין מבצעים גדודי, עוזר ראש מטה של רגימנט. השתתף במלחמת החורף. לאחר המלחמה למד באקדמיה צבאית במוסקבה.

מלחמת העולם השנייה

בשלבי הפתיחה של פלישת הגרמניה הנאצית לברית המועצות היה גלב בקלנוב ראש מטה של רגימנט חיל רגלים. הוא השתתף עם היחידה בקרב ביאליסטוק-מינסק. ביולי 1941 מונה למפקד גדוד, עמו לחם בקרב סמולנסק. באוגוסט 1941 נפצע קשה בקרב ליד העיר אורשה. בהתחלה הוחלט לשחררו מן השירות הצבאי בשל חומרת הפציעה, אך בקלנוב התעקש לחזור לשירות. בנובמבר 1941 הוא הוחזר לשירות ומונה למפקד גדוד צוערים בבית הספר לקצינים בעיר אומסק. בינואר 1942 שב לחזית הלחימה. הוא מונה למפקד חטיבה ולחם איתה באזור העיר סטאראיה רוסה. ביוני 1942 הוא מונה למפקד דיוויזיה מס' 299, איתה השתתף בקרב סטלינגרד. על הצטיינותו בקרב זה הוענק לבקלנוב עיטור אלכסנדר נבסקי ואמריקאים העניקו לו (ולעוד קצינים שהצטיינו בקרב סטלינגרד) צלב השירות המצוין. במרץ 1943 הועלה לדרגת גנרל-מיור. במאי 1943 מונה גלב בקלנוב לפקד על דיוויזיית המשמר ה-13 (יחידה שהצטיינה בקרב סטלינגרד, עליה פיקד בעבר אלכסנדר רודימצב). בקלנוב הוביל את הדיוויזיה בקרב קורסק ולאחר מכן בקרב דנייפר. הדיוויזיה השתתפה בשחרור הערים פולטבה וקרמנצ'וג. באביב 1944 השתתף עם הדיוויזיה בקרבות במערב אוקראינה, בין היתר במבצע לבוב-סנדומייז'.

באוקטובר 1944 מונה גלב בקלנוב למפקד קורפוס המשמר ה-34 של ארמיית המשמר החמישית. הקורפוס שבפיקודו השתתף במבצע ויסלה-אודר, מתקפת שלזיה התחתית, מתקפת שלזיה העילית וכיתור העיר ברסלאו. באפריל 1945 השתתף הקורפוס בקרב על ברלין. לאחר כיבוש ברלין נשלחו יחידות הקורפוס לצ'כוסלובקיה, כאשר בדרך הן כבשו את דרזדן. בצ'כוסלובקיה הגיעו יחידות הקורפוס עד לקו המפגש עם הכוחות האמריקאים.

על תפקודו בקרב על ברלין הוענק לגלב בקלנוב תתואר גיבור ברית המועצות.

לאחר המלחמה

בתום המלחמה פיקד גלב בקלנוב על קורפוס המשמר ה-20. הוא למד באקדמיה של המטה הכללי של הצבא האדום. בשנת 1946 הועלה לדרגת לוטננט גנרל. בתחילת 1948 מונה לראש אגף הכושר הקרבי במפקדת כוחות היבשה. באותה שנה נסע עם משלחת סובייטית ללונדון, שם תיאם את השתתפות המשלחת האולימפית של ברית המועצות באולימפיאדת הלסינקי. בשנים 1954 - 1959 פיקד על הארמייה ה-13. לאחר מכן היה מפקד המחוז הצבאי הסיבירי. בשנת 1960 הועלה לדרגת גנרל-פולקובניק. בשנת 1964 מונה למפקד קבוצת הכוחות הצפונית (יחידות צבאיות סובייטיות שהוצבו בפולין). בשנת 1967 פרש מהשירות הצבאי.

לאחר הפרישה מהשירות עסק בקידום הספורט בברית המועצות. היה יושב ראש האיגוד להתעמלות של ברית המועצות, היה חבר בוועד האולימפי של ברית המועצות. הוא מת ב-16 הינואר 1976 במוסקבה. נקבר בבית העלמין נובודוויצ'יה.

גלב בקלנוב נישא פעמיים, היה אב לשתי בנות ובן.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גלב בקלנוב בוויקישיתוף

גלב בקלנוב42095246Q4075980