גלב בקלנוב
| גלב בקלנוב ב-1945 | |
| לידה |
14 באוגוסט 1910 מוסקבה, האימפריה הרוסית |
|---|---|
| פטירה |
16 בינואר 1976 (בגיל 65) מוסקבה, ברית המועצות |
| מקום קבורה | בית הקברות נובודוויצ'יה |
| השתייכות |
ברית המועצות |
| דרגה |
|
| ילדים | אנדריי בקלנוב |
| חתימה |
|
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
| תפקידים אזרחיים | |
| חבר בוועד האולימפי בברית המועצות | |
גלב ולדימירוביץ' בקלנוב (ברוסית: Глеб Владимирович Бакланов ; 14 באוגוסט 1910 – 16 בינואר 1976) היה גנרל בכוחות המזוינים של ברית המועצות. הוא היה מפקד מצטיין בשורות הצבא האדום במלחמת העולם השנייה, שפיקד על גייסות. הוא עוטר בעיטור גיבור ברית המועצות.
קריירה צבאית מוקדמת
גלב בקלנוב נולד במוסקבה, במשפחה אמידה. אביו, ולדימיר בקלנוב, היה בעלים של מפעל טקסטיל. אמו, אלכסנדרה, הייתה שחקנית תיאטרון לשעבר. גלב היה הצעיר מששת ילידי המשפחה. אחת מאחיותיו, אולגה, הייתה שחקנית קולנוע מפורסמת בארצות הברית (היגרה לשם ב־1926). גלב בקלנוב למד בבית ספר תיכון והצטיין בהתעמלות אקרובטית, היה אלוף מוסקבה לנוער. לאחר מכן למד במכללה טכנולוגית. בשנת 1932 התגייס לשורות הצבא האדום. במהלך השירות עבר הכשרה לקצונה ונשאר לשירות קבע. שירת ביחידות חיל רגלים כמפקד מחלקה, סגן מפקד פלוגה, קצין מבצעים גדודי, עוזר ראש מטה של רגימנט. השתתף במלחמת החורף. לאחר המלחמה למד באקדמיה צבאית במוסקבה.
מלחמת העולם השנייה
בשלבי הפתיחה של פלישת הגרמניה הנאצית לברית המועצות היה גלב בקלנוב ראש מטה של רגימנט חיל רגלים. הוא השתתף עם היחידה בקרב ביאליסטוק-מינסק. ביולי 1941 מונה למפקד גדוד, עמו לחם בקרב סמולנסק. באוגוסט 1941 נפצע קשה בקרב ליד העיר אורשה. בהתחלה הוחלט לשחררו מן השירות הצבאי בשל חומרת הפציעה, אך בקלנוב התעקש לחזור לשירות. בנובמבר 1941 הוא הוחזר לשירות ומונה למפקד גדוד צוערים בבית הספר לקצינים בעיר אומסק. בינואר 1942 שב לחזית הלחימה. הוא מונה למפקד חטיבה ולחם איתה באזור העיר סטאראיה רוסה. ביוני 1942 הוא מונה למפקד דיוויזיה מס' 299, איתה השתתף בקרב סטלינגרד. על הצטיינותו בקרב זה הוענק לבקלנוב עיטור אלכסנדר נבסקי ואמריקאים העניקו לו (ולעוד קצינים שהצטיינו בקרב סטלינגרד) צלב השירות המצוין. במרץ 1943 הועלה לדרגת גנרל-מיור. במאי 1943 מונה גלב בקלנוב לפקד על דיוויזיית המשמר ה-13 (יחידה שהצטיינה בקרב סטלינגרד, עליה פיקד בעבר אלכסנדר רודימצב). בקלנוב הוביל את הדיוויזיה בקרב קורסק ולאחר מכן בקרב דנייפר. הדיוויזיה השתתפה בשחרור הערים פולטבה וקרמנצ'וג. באביב 1944 השתתף עם הדיוויזיה בקרבות במערב אוקראינה, בין היתר במבצע לבוב-סנדומייז'.
באוקטובר 1944 מונה גלב בקלנוב למפקד קורפוס המשמר ה-34 של ארמיית המשמר החמישית. הקורפוס שבפיקודו השתתף במבצע ויסלה-אודר, מתקפת שלזיה התחתית, מתקפת שלזיה העילית וכיתור העיר ברסלאו. באפריל 1945 השתתף הקורפוס בקרב על ברלין. לאחר כיבוש ברלין נשלחו יחידות הקורפוס לצ'כוסלובקיה, כאשר בדרך הן כבשו את דרזדן. בצ'כוסלובקיה הגיעו יחידות הקורפוס עד לקו המפגש עם הכוחות האמריקאים.
על תפקודו בקרב על ברלין הוענק לגלב בקלנוב תתואר גיבור ברית המועצות.
לאחר המלחמה
בתום המלחמה פיקד גלב בקלנוב על קורפוס המשמר ה-20. הוא למד באקדמיה של המטה הכללי של הצבא האדום. בשנת 1946 הועלה לדרגת לוטננט גנרל. בתחילת 1948 מונה לראש אגף הכושר הקרבי במפקדת כוחות היבשה. באותה שנה נסע עם משלחת סובייטית ללונדון, שם תיאם את השתתפות המשלחת האולימפית של ברית המועצות באולימפיאדת הלסינקי. בשנים 1954 - 1959 פיקד על הארמייה ה-13. לאחר מכן היה מפקד המחוז הצבאי הסיבירי. בשנת 1960 הועלה לדרגת גנרל-פולקובניק. בשנת 1964 מונה למפקד קבוצת הכוחות הצפונית (יחידות צבאיות סובייטיות שהוצבו בפולין). בשנת 1967 פרש מהשירות הצבאי.
לאחר הפרישה מהשירות עסק בקידום הספורט בברית המועצות. היה יושב ראש האיגוד להתעמלות של ברית המועצות, היה חבר בוועד האולימפי של ברית המועצות. הוא מת ב-16 הינואר 1976 במוסקבה. נקבר בבית העלמין נובודוויצ'יה.
גלב בקלנוב נישא פעמיים, היה אב לשתי בנות ובן.
קישורים חיצוניים
- ביוגרפיה של גלב בקלנוב באתר "גיבורי המדינה" (ברוסית)
- גלב בקלנוב, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
גלב בקלנוב42095246Q4075980
- גנרלים סובייטים
- אנשי הצבא האדום בקרב סטלינגרד
- אנשי הצבא האדום בקרב קורסק
- מעוטרי גיבור ברית המועצות
- מעוטרי עיטור לנין
- מקבלי עיטור הדגל האדום
- מעוטרי עיטור סובורוב
- מעוטרי עיטור קוטוזוב
- מעוטרי עיטור אלכסנדר נבסקי (ברית המועצות)
- מעוטרי הכוכב האדום
- מעוטרי צלב השירות המצוין
- מעוטרי צלב המלחמה הצ'כוסלובקי
- סובייטים מעוטרי אות לגיון ההצטיינות
- מעוטרי אות האריה הלבן
- בוגרי האקדמיה הצבאית של המטה הכללי
- מפקדי גייסות בצבא האדום במלחמת העולם השנייה
- אישים הקבורים בבית העלמין נובודוויצ'יה
- סובייטים שנולדו ב-1910
- סובייטים שנפטרו ב-1976