גלובליזציה תרבותית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

השינויים הכלכליים והפוליטיים הכרוכים בתהליך הגלובליזציה הביאו עימם שינויים עמוקים בתרבותן של רוב החברות בעולם. המרכזי שבהם הוא האחדה של התרבות העולמית. תרבויות שונות רוכשות מאפיינים אחת מהשנייה, במגוון תחומים - החל מהתפשטות המותגים בתחום המזון וההלבשה ועד לפריחתן של התורות הרוחניות של העידן החדש ברחבי העולם.

בראשיתו של התהליך, נראה היה כי מדובר בהשתלטות של תרבות המערב, ובמיוחד של תרבותה של ארצות הברית, על כל שאר התרבויות בעולם (ולכן כונה התהליך אמריקניזציה). אך עם חלוף הזמן, החלו רבים לטעון כי תופעה זו אינה חד-כיוונית, ולראייה הם מצביעים על הגירתן של תופעות תרבותיות דוגמת הבודהיזם ממזרח למערב, הגירה שהחלה בשנות ה-70 ועם חלוף השנים הואצה ונכנסה לזרם התרבותי המרכזי.

הגורמים לשינויים תרבותיים אלו, לפי חוקרים שונים, הם שילוב של הטכנולוגיה החדשה ושל השינויים הכלכליים. מחד, אמצעי התקשורת הבינלאומיים החדשים מאפשרים זרימה של מוצרים תרבותיים בין מדינות. הופעתה של רשת האינטרנט, ובעקבותיה של תרבות האינטרנט הביאה גם היא למאפיינים תרבותיים משותפים מעבר לגבולות גאוגרפיים.

גם לשינויים הכלכליים משקל בהפיכתה של התרבות לגלובלית. הגלובליזציה של הסחר איפשרה יבוא ויצוא של מוצרי צריכה בין מדינות, ולכן איפשרה לבני מדינות שונות לחלוק את אותם מוצרי הצריכה.

לטענת רבים, אופיים הרב-לאומי של התאגידים החדשים, בשילוב עם הגלובליות של אמצעי התקשורת החדשים, איפשרו לפרסום ולמיתוג להגיע לרמות שלא נודעו בעבר, ובכך ליצור חברה שבה המותג הוא בעל חשיבות עליונה. לפי טענה זו, הרדיפה אחר המותגים הכרוכה בתהליך הגלובליזציה מביאה למסחור של החברה, ובכך להשתלטות תאגידים מסחריים על כל המרחבים הציבוריים. כך נע מרכז החיים הציבוריים מהפארק אל מרכז הקניות, ומופעי תרבות הופכים להיות בחסות מסחרית. תופעה זו גוררת, לטענת מתנגדיה, הכתבה של התכנים התרבותיים על ידי התאגידים המסחריים וחוסמת תופעות תרבותיות שאינן אהודות עליהם.

עולם מקומיות

לצד תופעות הגלובליזציה, נראו בשנים האחרונות גם תופעות רבות של לוקליזציה או הסתגרות של חברות בתוך עצמן (ראו גם: אנטי-גלובליזציה). הסוציולוג בנג'מין בארבר ניסה להסביר תופעה זו באמצעות המושג גלוקליזציה, או בתרגומו של אורי רם - עולמקומיות. זהו ניסיון להסביר התפתחות זו בכלים של הדיאלקטיקה ההגליאנית.

אל מול התיזה - השינויים הכלכליים והפוליטיים שנסקרו לעיל - קמה אנטיתיזה - תנועה, שעיקרה תרבותית, המתנגדת לשינויים התרבותיים שבעקבותיהם. אך כפי שמקובל בדיאלקטיקה, התיזה והאנטיתיזה אינם ניצבים זה מול זה ללא שינוי אלא יוצרים סינתזה. הסינתזה, במקרה זה, הוא עולם המורכב משתי תנועות, מק'וורלד ו'ג'יהאד כפי שמכנה אותן בארבר, שמחד נאבקות זו בזו אך מאידך מפרות זו את זו. תוצאתה של דיאלקטיקה זו היא, לדוגמה, ארגונים דוגמת אל-קאעידה, שהם מצד אחד פרטיקולריסטיים ומתנגדים לערכי הגלובליזציה, ומאידך - משתמשים באמצעים שצמחו עם הגלובליזציה, ממבנה רשת ועד דואר אלקטרוני.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גלובליזציה תרבותית בוויקישיתוף
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0