גלקסיה ספירלית
גלקסיה ספירלית או גלקסיה לוליינית היא גלקסיה המורכבת מדיסקה שטוחה וזרועות היוצרות מבנה ספירלי. גלקסיות ספירליות הן אחד משלושת הסוגים העיקריים של גלקסיות לפי הסיווג של אדווין האבל מ-1936. הגלקסיה בה אנו נמצאים, שביל החלב, היא גלקסיה ספירלית.
גלקסיות מסוג זה מסומנות באות S ולאחריה אות קטנה המייצגת את מידת ההדיקות של הזרועות (החלק העליון בשרטוט של מזלג האבל, בשרטוט משמאל). בסוג השני של הגלקסיות הספירליות, התפיחה המרכזית מתוחה לצורה דמוית מוט (bar) או מקל עבה, והזרועות יוצאות מה"מוט". הן מסומנות באותיות SB עם אות קטנה אחריהן, בדומה לגלקסיות הספריליות הרגילות (החלק התחתון בשרטוט משמאל). גלקסיות מהסוג השני מהוות כ-30% מהגלקסיות הספירליות.
ביחד עם הגלקסיות הלא-סדורות, הן מהוות כ-70% מהגלקסיות ביקום.[1] רוב הגלקסיות הספירליות נמצאות באזורים פחות צפופים של היקום ונדיר למצוא אותן במרכזם של צבירי גלקסיות.[2]
מבנה וצורה
המבנה הבסיסי של הגלקסיות הספירליות מורכב מריכוז כוכבים במרכז, הנקרא תפיחה (bulge) והוא דומה בצורתו לגלקסיה אליפטית. נקודת דמיון נוספת היא שרוב הכוכבים בתפיחה המרכזית הם כוכבים זקנים. מהתפיחה יוצאות זרועות, לרוב שתיים, המתעקלות לכדי צורת ספירלה. סיווג הגלקסיות הספירליות לתתי הסוגים נעשה לפי מידת הדיקותן של הזרועות לתפיחה המרכזית; כך לדוגמה, גלקסיה מסוג Sa היא בעלת זרועות הדוקות מאוד וגלקסיה המסומנת Sc היא בעלת זרועות חופשיות יותר. הבדל נוסף בין סוגי הגלקסיות הוא בגודלה של התפיחה המרכזית: לרוב, ככל שהזרועות הדוקות פחות, כך גם התפיחה עצמה קטנה יותר.
עוביין של הגלקסיות קטן מאוד ביחס לשטחן; יוצא מן הכלל הוא אזור התפיחה המרכזית, שהוא עבה מאוד ביחס לכלל הגלקסיה. גודלה של התפיחה המרכזית, שצורתה בדרך כלל גוף כדורי או אליפטי, הוא בסדר גודל של קילו-פארסקים בודדים. מדענים סוברים כי במרכז התפיחה המרכזית נמצא חור שחור על-מסיבי.
הגלקסיות הספירליות שונות מאוד זו מזו בגודלן ובבהירותן. קוטרן נע בין 10 ל-30 קילו-פארסק ומספר הכוכבים מוערך ב-109 ל-1012.[3]
אוכלוסיית כוכבים
במרכז הגלקסיה, בתפיחה המרכזית, אוכלוסיית הכוכבים היא זקנה יחסית: צבעה צהוב-כתום ורוב הכוכבים הם כוכבי סדרה ראשית זקנים.
אזור הזרועות כחול יותר ומעיד על הימצאותם של כוכבים צעירים וחמים יותר. כמו כן הזרועות מכילות ענני גז בהם נוצרים כוכבים חדשים וכן אבק וחומר בין-כוכבי קר.
מעל לדסקה ומתחתיה ישנה הילה (spheroidal halo או galactic spheroid) המכילה כוכבים זקנים וצבירים כדוריים, שאוכלוסייתם דומה לאוכלוסייה בתפיחה המרכזית, אך בצפיפות נמוכה יותר, כך שברוב הגלקסיות אינם נראים לעין, ולרוב אינה מכילה אבק. היווצרותה של הילה זו נמצאת עדיין במחלוקת בין מדענים, ויש הסוברים כי נוצרה כתוצאה מגלקסיה קטנה שנלכדה בכוח המשיכה של הגלקסיה הספירלית ואוחדה לתוכה.
תנועה
במדידה מהצד של גלקסיות ספירליות ניתן למדוד את מהירות התנועה על ידי שימוש בתצפיות ספקטרוסקופיות ואפקט דופלר. כך נמדד כי החומר סובב סביב למרכז במהירות הולכת וגדלה עם המרחק. מהירות הכוכבים יכולה להגיע ל-300 ק"מ לשנייה.
דוגמאות לגלקסיות ספירליות
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גלקסיות ספירליות |
- גלקסיה ספירלית
- גלקסיה ספירלית, באנציקלופדיה המדע
- מאיר ברק, האם כוכבים נשארים בזרוע של הגלקסיה או נעים בין הזרועות?, במדור "שאל את המומחה" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 1 בספטמבר 2009
הערות שוליים
