גמר גביע אופ"א 1993
| אירוע | גביע אופ"א 1992/1993 | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||
| בסיכום שני המפגשים | |||||||
| המשחק הראשון | |||||||
| |||||||
| תאריך | 5 במאי 1993 | ||||||
| מיקום | וסטפאלנשטדיון, דורטמונד, גרמניה | ||||||
| שיפוט | סאנדור פול (הונגריה) | ||||||
| צופים | 37,900 | ||||||
| משחק הגומלין | |||||||
| |||||||
| תאריך | 19 במאי 1993 | ||||||
| מיקום | סטאדיו דלה אלפי, טורינו, איטליה | ||||||
| שיפוט | ג'ון בלנקנשטיין (הולנד) | ||||||
| צופים | 62,781 | ||||||
|
→ 1992 1994 ← | |||||||
גמר גביע אופ"א 1993 היה השלב שנעל את טורניר גביע אופ"א לעונת 1992/1993. הוא שוחק בשני מפגשים במתכונת בית-חוץ, ובו נקבע כי הזוכה בטורניר היא יובנטוס האיטלקית, שגברה על בורוסיה דורטמונד הגרמנית בתוצאה 1–6 בסיכום שני המפגשים. הייתה זו המהדורה ה-22 של המפעל.
יובנטוס זכתה בתואר בפעם השלישית בתולדותיה, שלוש שנים לאחר זכייתה הקודמת, ובהופעתה השלישית בתולדותיה בגמר המפעל. הייתה זו זכייה איטלקית שלישית בארבע עונות בגביע אופ"א, וחמישית בסך הכול. יובנטוס עקפה את ליברפול, גטבורג, בורוסיה מנשנגלדבך, טוטנהאם הוטספר וריאל מדריד (שתי זכיות כ"א) והפכה לשיאנית הזכיות במפעל באותו הזמן. כמו כן, התוצאה בסיכום שני המפגשים הייתה לניצחון המצטבר הגבוה ביותר בתולדות משחקי הגמר בשיטת בית-חוץ, שיא שלא נשבר עד למעבר למשחק גמר בודד (החל מ-1998). מנגד, דורטמונד העפילה לגמר גביע אופ"א לראשונה בתולדותיה, ולגמר אירופי שני בתולדותיה בסך הכול, כאשר הופעתה הקודמת בגמר אירופי הייתה בזכייה בגביע אירופה למחזיקות גביע לעונת 1965/1966, 27 שנים קודם לכן. דורטמונד הייתה לקבוצה הגרמנית השביעית שמעפילה לגמר המפעל, אחרי בורוסיה מנשנגלדבך, איינטרכט פרנקפורט, באייר לברקוזן, המבורג, קלן ושטוטגרט.
ארבע שנים מאוחר יותר, נפגשו שתי הקבוצות בגמר ליגת האלופות 1997, כאשר דורטמונד זוכה בתואר לאחר ניצחון 3-1. שלושת הזרים ששיחקו בשורות יובנטוס בגמר גביע אופ"א עברו במהלך ארבע השנים בין משחקי הגמר לדורטמונד, ושיחקו בשורותיה בזכייה בליגת האלופות (אנדראס מולר ויורגן קולר הגרמנים וז'וליו סזאר הברזילאי).
שתי הקבוצות העפילו לטורניר עקב מיקום הליגה שלהן בעונה החולפת. יובנטוס הייתה לסגנית האלופה בעונת 1991/1992 בסרייה א', עם במרחק משמעותי של שמונה נקודות פחות מהאלופה הבלתי מנוצחת, מילאן. גם דורטמונד הייתה לסגנית האלופה לעונת 1991/1992 בבונדסליגה, העונה הראשונה של הליגה הגרמנית לאחר איחוד גרמניה. דורטמונד סיימה את העונה עם מאזן נקודות זהה לאלופה שטוטגרט, אך פער שערים עדיף של יריבתה העניק לה את התואר.
במשחק הגמר הראשון בווסטפאלנשטדיון בודורטמונד, עלתה דורטמונד ליתרון כבר לאחר שתי דקות, משער של מיכאל רומניגה. דינו באג'ו איזן בדקה ה-26, וארבע דקות אחריו הפך רוברטו באג'ו את התוצאה. בדקה ה-73 השלים רוברטו באג'ו צמד וקבע את תוצאת המשחק, 3-1 ליובנטוס. בגומלין בסטאדיו דלה אלפי כבש דינו באג'ו כבר לאחר חמש דקות, והשלים צמד (ושער שלישי בצמד משחקי הגמר) בדקה ה-39. אנדריאס מולר קבע את תוצאת המשחק בדקה ה-65, 3-0 ליובנטוס, שזוכה בתואר עם 6-1 בסיכום שני המפגשים.