גמר גביע אופ"א 1996
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: סגנון כתיבה עיתונאי וסופרלטיבי.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: סגנון כתיבה עיתונאי וסופרלטיבי. |
| אירוע | גביע אופ"א 1995/1996 | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||
| בסיכום שני המפגשים | |||||||
| המשחק הראשון | |||||||
| |||||||
| תאריך | 1 במאי 1996 | ||||||
| מיקום | האצטדיון האולימפי, מינכן, גרמניה | ||||||
| שיפוט | סרז' מומנטאלר (שווייץ) | ||||||
| צופים | 63,000 | ||||||
| משחק הגומלין | |||||||
| |||||||
| תאריך | 15 במאי 1996 | ||||||
| מיקום | פארק לסקור, בורדו, צרפת | ||||||
| שיפוט | ואדים ז'וק (בלארוס) | ||||||
| צופים | 36,000 | ||||||
|
→ 1995 1997 ← | |||||||
גמר גביע אופ"א 1996 היה השלב שנעל את טורניר גביע אופ"א לעונת 1995/1996. הוא שוחק בשני מפגשים במתכונת בית-חוץ, ובו נקבע כי הזוכה בטורניר היא באיירן מינכן הגרמנית, שגברה על ז'ירונדן דה בורדו הצרפתית בתוצאה 1–5 בסיכום שני המפגשים. הייתה זו המהדורה ה-25 של המפעל. הייתה זו הפעם היחידה בשנות ה-90, בה התקיים שלב גמר ללא נציגה איטלקית אחת לפחות.
הייתה זו זכייה ראשונה של באיירן בתואר, בהופעתה הראשונה בגמר המפעל. בעקבות הזכייה, הצטרפה באיירן ליובנטוס ולאייאקס אמסטרדם ברשימת המועדונים היחידים שזכו עד אז בכל שלושת התארים האירופים הבכירים של אופ"א (יחד עם ליגת האלופות וגביע אירופה למחזיקות גביע). כמו כן, הייתה זו הזכייה החמישית של קבוצה גרמנית במפעל (בורוסיה מנשנגלדבך זכתה פעמיים, איינטרכט פרנקפורט ובאייר לברקוזן פעם אחת). כמו כן, הייתה זו הזכייה הגרמנית הראשונה בתואר לאחר איחוד גרמניה מחדש, כאשר הזוכה הקודמת, לברקוזן ב-1988, ייצגה את גרמניה המערבית. מנגד, גם עבור בורדו הייתה זו הופעה ראשונה בגמר המפעל. היא הייתה לנציגה הצרפתית השנייה בלבד שמעפילה לגמר, אחרי בסטיה שהפסידה לפ.ס.וו. איינדהובן בגמר גביע אופ"א 1978.
שתי הקבוצות העפילו לטורניר עקב מיקום הליגה שלהן בעונה החולפת. באיירן, שזכתה בתואר בסופו של דבר, כמעט ולא העפילה כלל לגביע אופ"א. היא סיימה את עונת 1994/1995 בבונדסליגה במקום השישי, וניצלה את זכייתה של מנשנגלדבך, שסיימה את העונה במקום החמישי, בגביע הגרמני. מנשנגלדבך זכתה בכרטיס לגביע אירופה למחזיקות, והכרטיס לגביע אופ"א עבר לבאיירן. לעומתה, בורדו סיימה את העונה החולפת בליגה הצרפתית במקום השביעי בלבד, והחלה את דרכה האירופית מוקדם, בשלב הבתים של גביע האינטרטוטו. בורדו סיימה ראשונה בבית, הדיחה את איינטרכט פרנקפורט בשמינית הגמר ואת הירנפיין בשלב רבע הגמר, ובחצי הגמר הדיחה את קרלסרוהה. באותה העונה לא התקיים גמר לגביע האינטרטוטו, והניצחון בחצי הגמר היה שווה לכרטיס לסיבוב הראשון של גביע אופ"א.
במשחק הגמר הראשון באצטדיון האולימפי במינכן העלה תומאס הלמר את המארחת ליתרון בדקה ה-34. מהמט שול קבע תוצאת המשחק בדקה השישים, 2-0 לבאיירן. עם היתרון יצאה באיירן לפארק לסקור בבורדו, שם לאחר מחצית מאופסת העלה שול את באיירן ליתרון חוץ, שמונה דקות מפתיחת המחצית השנייה, לפני שאמיל קוסטדינוב הכפיל בדקה ה-65. דניאל דוטואל עוד צימק בדקה ה-76, אך שתי דקות אחר כך קבע יורגן קלינסמן את תוצאת הסיום, 3-1 לבאיירן, שזוכה בתואר עם 1–5 בסיכום שני המפגשים.