גן המצודה בצפת
גן המצודה נמצא במקום הגבוה ביותר במרכז צפת ההיסטורית, ומשתרע על שרידי "מצודת צפת" העתיקה.
הגן תוכנן על ידי אדריכל הגנים שלמה אורן ויינברג, שהוזמן בשנת 1949, על ידי עיריית צפת שבראשה עמד משה פדהצור.
הגן משמש דוגמה לתכנון גן רב שכבתי[1] הלוקח בחשבון את המבנה הטופוגרפי, הארכאולוגיה, ההיסטוריה, הנוף, הטבע והאדם.
ההיסטוריה של הגן
המצודה העתיקה של צפת הייתה ידועה לחוקרים שנים רבות לפני שנבנה על שטחה הגן. בצילומי אויר של הטייסת הבווארית 304 משנת 1917, נראה האזור כתל גדול ממנו מבצבצים שרידי המבנים העתיקים בלבד.
בסוף שנות העשרים נטעו הבריטים עצי אורן על שטח שרידי המצודה העתיקה כתחילת יצירה של אזור ירוק בלב העיר, בשנת 1934 כבר נזכרת בעיתונות דרך שנסללה סביב המצודה העתיקה שהקלה על הגישה למקום והכשרתו לטיולים ונופש לתושבי העיר. [2]
בשנת 1949, עם הכפלת תשבי העיר על ידי העולים החדשים שהגיעו עם קום המדינה,[3] הזמינה העירייה את אדריכל הגנים שלמה אורן ויינברג, מיגור, לתכנן את הגן.
בנובמבר אותה שנה כבר הוגשה התוכנית. [4] בעיתון יש תיאור של התוכנית העתידית שרובו תואם את המציאות בשטח : " המעלה למצודה שהיה עד כה תלול וקשה ידורג על ידי דרך, כך תוכלנה האימהות להסיע עגלות ילדיהן עד לפסגה במקום, שתהייה מדשאה רחבת ידיים. מהפסגה עד למצבת הזיכרון תסודרנה מדרגות וגם זה כדי לדרג את העלייה. השטח הסלעי ינוצל לורדות שושנים, באחת הפסגות יבנה בית קפה ליד אחד מהמורדות תבנה בריכת דגים, תסודרנה מדשאות לילדים וארגזי חול, מקום זה מוגן מרוחות ונוח ובטוח למשחקי ילדים. המים לבריכה ירדו במפלים ממי ההשקיה של הגן כך שהמים לא יתבזבזו. במורד המשקיף על הכנרת יבנה אמפיתיאטרון בן 1500 מקומות ישיבה. עתיקות המצודה ישמרו ויבנו חדריי מוזיאון לעתיקות צפת" [5]
כיבוש המצודה ב10 במאי 1948 ע"י פלוגת הפלמ"ח ולוחמי צפת והשימוש במרגמת הדוידקה היו נקודת מפנה בקרב על צפת, וגרמו לרוח התבוסה שנפלה על ערביי הגליל בכלל ועל ערביי צפת בפרט שנסו מהעיר.
בתכנון הגן ניתנה חשיבות להנצחת נופלים בקרבות על צפת. מצבת זיכרון אחת הוצבה בכניסה לגן, לזכר 14 הנופלים בקרב על המצודה [1] ומצבת הזיכרון השנייה הוצבה בפסגת הגן לזכרם כל 45 הנופלים בקרב לשחרור צפת [2]. בשנים האחרונות הוצבו בסמוך לאנדרטאות אלה לוחות אבן ובהן חקוק סיפור הקרב במצודה ובצפת.
מבנה הגן
לגן מבנה אליפטי ובו שלש פסגות שביניהן משתרעים עצים ומדרונות מלאי צמחים ושרכים.
ברחבת הכניסה לגן הוקמה מצבת הזיכרון לבני צפת שהשתתפו בלחימה על צפת במלחמת השחרור, שחלקם נפלו בכיבוש ה"מצודה" וממנה יוצאים שבילים לכל פינות הגן.
שבילי גן הטבעתיים, עוברים בין עצי אורנים וערוגות של שרכים ופרחים.
הפסגה הגבוהה
הפסגה הגבוהה, המכונה "הפיטמה", נמצאת בקצה הדרומי של הגן, מעל בור המים הענקי שנבנה על ידי השליט הממלוכי ביברס.[6] על הפסגה יש נקודת תצפית המשקיפה על הכנרת, בניין הסראייה והנוף המרהיב מסביב, ועליה הוקמה אנדרטה לחללי מלחמת השחרור שהשתתפו בשחרור העיר. בשנים האחרונות הוצבה שם תחנת הסבר אלקטרונית.
קרוב ל"פיטמה" יש מדשאה ענקית המוקפת שביל וספסלי ישיבה בשוליו, וכל הרחבה מוקפת בעצי נוי. המדשאה הגדולה יובשה בשנים האחרונות.
הפסגה האמצעית
הפסגה האמצעית קטנה יותר נמצאת מול הכניסה, הדרך אליה מטפסת בשביל מעגלי, ובפסגתה ספסלי אבן, שאחדים נופצו לאחרונה ע"י ונדליסטים.
הפסגה הצפונית
הפסגה הצפונית והנמוכה ביותר, נמצאת גם היא בסמוך לכניסה אל הגן, ועליה נבנה בשנות השישים בית קפה שתוכנן על ידי האדריכל הצפתי מילוסלבסקי. בית הקפה ננטש וניזוק עם השנים.
"כעת דולקים ב"מצודה" (קפה־בר) שבגן פנסים המאירים דרכם של הרוקדים בגזוזרתו הפורצת לשמים של בית־הקפה". [7]
הבריכה
בצד המזרחי של הגן, בחלקו הנמוך של המתחם, חבויה בריכת מים קטנה שאליה מחוברת אמת מים, שהייתה אמורה להוביל לבריכה את מי ההשקיה, קשה להבחין בשרידי האמה.
סביב הבריכה יש מדרון מדורג שמשמש מעין אמפיתיאטרון קטן שהבריכה במרכזו. הבריכה הייתה רוב הזמן יבשה, ובימי הקיץ שמשה כמקום ריכוז לקייטנות הקיץ.
בעבר שימש הגן כמרכז עיקרי של העיר לבילוי בימי הקיץ, יופיו וייחודו של הגן מוזכרים לא מעט בעיתונות היומית בהקשר התיירות בצפת: "דרכים סלולות וצרות יקיפו את היער שבזעיר אנפין, הדרכים יובילוך לכל צד יפנה, לכל תל וגבעה קטנה. לימינך ולשמאלך תתקל בפרחים ססגוניים המלבלבים בחלל האויר, נדמה לך כאילו דרכים אלו רוויות רזין ומסתורין, וכל סודות תבל גלום בהם, פשוט ינעם לך לשוטט אנה, ואנה, ולו רק לספוג את אותה רוח תעלומתית המנשבת בפניך ומלטפך".[8]
מצבו של הגן בשנות האלפיים
עם דעיכת התיירות בצפת המקום איבד את מרכזיותו כמרכז בילוי ונופש והוזנח.
בחורף 1991- 1992 בישראל, נפגעו קשה עצי האורן בגן ורובם קרסו בסופת השלג הקשה, בסופה נפגעה גם רוב הצמחייה .
בשנת 2004 הזמינה המנהלה לפיתוח תשתיות ותיירות צפת תיעוד ושימור גן מצודת צפת ממינהל השימור ברשות העתיקות,[3] אך הבקשה התייחסה לשרידים הארכיאולוגים בלבד.
בשנת 2008 בדו"ח המבקר על אתרי תיירות בתחומי הרשויות המקומיות, נכתב על ההזנחה של הגן ועל המפגעים הבטיחותיים.[9] לאחר מכן שופצה רחבת הכניסה ומצבות הזכרון והוכשרה חנייה קרובה להקלת הנגישות לגן. לאחרונה נעשים מאמצים לשמור על נקיונו.
אף על פי שהגן הוזנח בעשורים האחרונים ואיבד את מקומו כמרכז בילוי, עדיין ניכרים בו היטב התכנון הייחודי, שילובו בתוך המבנה הטופוגרפי, וההתחשבות במבנים הארכאולוגים שלא ניזוקו עם הקמתו. וכן בשל התחושה המרגיעה והמיוחדת שהמקום משרה על המבקר.[10]
הגן הוא חלק בלתי נפרד מנופה של צפת ומאנשיה . הוא בעל ערך נופי, היסטורי, ומורשת קרב ומן הראוי שיזכה לטיפוח ושימור.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ גן רב שכבתי – גן המצודה בצפת
- ^ "הארץ", 14 באוגוסט 1934 עמד 3
- ^ הארץ, 7 באוקטובר 1949, ע' 4
- ^ "הבוקר" 1 בנובמבר 1949 ע' 4
- ^ "הבוקר", 1 בנובמבר 1949 ע' 4
- ^ מצודת צפת
- ^ "למרחב", 21 ביולי 1964, ע'4
- ^ "חרות", 29 באפריל 1952, ע' 3
- ^ https://www.mevaker.gov.il/he/Reports/Report_162/ad1ac0dc-fcd2-4283-8c51-6e93ea1e2295/shilton-oct2010-106.pdf?AspxAutoDetectCookieSupport=1
- ^ http://www.mapa.co.il/מפה/אטרקציות/71841
