גנריך סליוזברג
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. גנריך סליוזברג (רוסית: Генрих Борисович Слиозберг; 1863 מיר - 1937 פריז) היה עורך דין רוסי ופעיל חברתי יהודי.
ביוגרפיה
סליוזברג נולד במשפחה חסידית. כשהיה בן פחות משנה עברה משפחתו להתגורר בפולטבה, שם אביו מצא עבודה בתור מלמד. בילדותו קיבל חינוך יהודי מסורתי בחדר. בין השנים 1875–1882 למד בגימנסיה מקומית. ב-1886 סיים לימודים משפטים באוניברסיטת פטרבורג, בין השנים 1886–1888 השתלם באוניברסיטאות של היידלברג, לייפציג וליון. בשנת 1889 הצליח לעבור בחינה לצורך קבלת תואר שני במשפטים באוניברסיטת פטרבורג.
ב-1893 התקבל סליוזברג למעמד עורכי דין שהותר להם לעבוד בבתי המשפט, אך מבחינה פורמלית נותר הוא בתפקיד עוזר עורך דין במשך 18 שנה עקב חוקי ההגבלה על היהודים משנת 1899. ב-1906 הוזמן על ידי פיוטר סטוליפין לתפקיד יועץ משפטי של משרד הפנים הרוסי.
פעילות חברתית
החל מ-1889, כלומר מאז שנחקקו החוקים המגבילים את זכויות היהודים נהיה סליוזברג לפעיל מאוד בנושא זכויות היהודים באימפריה הרוסית. הוא חקר את מעמדם החוקי והכלכלי של המתיישבים היהודים ברוסיה.
לאחר פרעות קישינב שימש כנציגם של הנפגעים בתביעות. היה בין היוזמים הבולטים של הקמת הועד לעזרת נפגעי הפרעות שהוקם על ידי הוראצי גינצבורג.
לאחר מהפכת אוקטובר
לאחר פרוץ המהפכה הוא נאסר וישב זמן מה בכלא, ב-1920 הוא היגר קודם לפינלנד ואחרי זה לצרפת. בפריז הוא היה ראש קהילת יהודים רוסים.
הוא היה עד במשפט בברן בשנת 1934 שהתנהל ביוזמת הקהילה היהודית המקומית כנגד כוונת הנאצים המקומיים להוציא לאור את הפרוטוקולים של זקני ציון.
קישורים חיצוניים
- גנריך סליוזברג, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
