גרטרוד דובי בלום
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. גרטרוד דובי בלום (בגרמנית: Gertrude Duby Blom; 7 ביולי 1901 – 23 בדצמבר 1993) הייתה עיתונאית, צלמת, אנתרופולוגית ופעילה סביבתית שווייצרית.[1] בלום הגיעה מאירופה למקסיקו בשנות ה-40 של המאה ה-20 ובילתה כחמישה עשורים בתיעוד דרך צילום של בני המאיה הילידים, ובמאבק נגד כריתת היערות המאסיבית למען שימור הסביבה הטבעית של בני המאיה, יערות הגשם.[2] ביתה של בלום, קאסה נה בולום (אנ'), משמש עד היום כמרכז מחקר, כמלון וכמוזיאון.
ביוגרפיה
אירופה
גרטרוד בלום נולדה בשם גרטרוד אליזבת' לורשטר בברן, שווייץ, וגדלה במשפחה שמרנית ממעמד הביניים. אביה, אוטו לורטשטר, היה כומר פרוטסטנטי. בשנת 1918, בלום התחילה ללמוד בבית ספר לעבודה סוציאלית בציריך, הצטרפה למפלגה הסוציאליסטית ופיתחה עניין בפוליטיקה ועיתונאות. בשנת 1924 היא נישאה לקורט דובי, בנו של פקיד איחוד רדיקלי. נישואים אלה לא צלחו, ובסוף שנות ה-20 הפכה בלום לפעילה פוליטית, שהקימה תנועת נוער דמוקרטית והייתה כתבת בעיתון שווייצרי. בלום החלה להיחשף לפשיזם, ואף נאסרה במהלך ביקור באיטליה עקב קריאה של ספרים שהיו לכאורה מרדניים. בלום גורשה מאיטליה ובשנת 1928 עברה לגרמניה, שם פעלה נגד התנועה הנאצית, גם לאחר עלייתם לשלטון, והפסיקה כאשר פעילות זו הפכה לסכנה ממשית לחייה. בלום עברה לפריז, שם המשיכה את מאבקה נגד הנאציזם גם כעיתונאית וגם כאקטיביסטית פוליטית. עם עוד אלפי זרים, בלום נעצרה ובילתה כחמישה חודשים במחנה מעצר צרפתי. בלום הרגישה אכזבה מהמציאות הפוליטית של אירופה, והיגרה לניו יורק, יחד עם אסירים רבים ממחנה המעצר הצרפתי. אחרי תקופה של התאוששות, הגישה בקשה להיכנס למקסיקו, ובקשתה התקבלה.[3]
מקסיקו
עם הגעתה למקסיקו, בלום קיבלה עבודה כעיתונאית ועובדת סוציאלית מטעם משרד העבודה המקסיקני, ועבודתה התמקדה בנשים עובדות מפעל. בשנת 1943 בלום הצטרפה למשלחת ראשונה מטעם ממשלת מקסיקו ליצירת קשר עם בני המאיה משבט הלקנדון.[4] באותה שנה פגשה את פרנץ בלום (אנ'), והשניים נישאו לבסוף בשנת 1950. ביתם, "Casa Na Bolom", הפך למרכז אנתרופולוגי ומחקרי. בשנות החמישים והשישים ערכה בלום אינספור ביקורים במעבי יערות הגשם, עם ובלי בן זוגה (פרנץ בלום נפטר בשנת 1963) כדי לתעד ולתקשר עם בני המאיה. היא רקמה חברות אמיצה עם מנהיגם האלמותי של בני הלקנדון (אנ'), צ'אן קין וייחו. בלום המשיכה את חייה ומסעה לתיעוד ושימור יערות הגשם ובני המאיה עד מותה ממחלת לב בביתה בשנת 1993.
עבודתה
עיקר עבודתה של בלום עסק בצילום ותיעוד של בני הלקנדון (בני המאיה) ושל יערות הגשם. אף על פי שלא הראתה עניין קודם בצילום, הדחף שלה לתעד את בני המאיה התגבר והיא התחילה בעבודת צילום שנפרשה לאורך כמעט חמישה עשורים. בלום תיעדה שינוי קטסטרופלי ביערות הגשם – מצב יערות הגשם במקסיקו הלך והתדרדר במהלך עבודת התיעוד של בלום, והיא החלה לראות בעצמה שליחה להגנה עליהם. משם, פועלה התמקד גם בעשייה סביבתית: היא ניסתה לעשות כל מה שיכלה כדי להגן על יערות הגשם ובני המאיה. בלום הוציאה שני ספרים: ספר אחד על המשלחת שיצאה אליה בשנת 1943, וספר שני המציג את התמונות שהיא צילמה. בלום פרסמה מאמר, וערכה הרצאות והסברים, הכל במטרה להגן על יערות הגשם.[5]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Gertrude Duby Blom exhibit photographs, 1941-2004 and undated, Duke University Libraries
- ^ רוית חבשוש, שומרי הג'ונגל: מסע אל בני המאיה האחרונים החיים ביערות הגשם, באתר ynet, 10 בדצמבר 2021
- ^ Duby-Blom, Gertrude (1901–1993), Encyclopedia.com
- ^ Woman, 84, fights to save rain forest, Toronto Star, 1986
- ^ מארי ל. רוביסון, The house of the jaguar: The engaged anthropology of Gertrude Duby Blom at Museo Na Bolom, ProQuest, 2006
