גרי בילו
גרי (גרשון) בילו (בלוצרקובסקי) (1944 – 13 בדצמבר 2011) היה איש תיאטרון ישראלי. כיהן כמנהל בית הספר לאמנויות הבמה "בית צבי".
ביוגרפיה
בילו נולד בסין ב-1944. בשנת 1950 עלה לישראל עם משפחתו והתגורר בחיפה. שירת בחיל הרפואה בתפקיד חובש תעופתי. עם שחרורו מצה"ל טס ללונדון ולמד ב-RADA, האקדמיה המלכותית לאמנויות הבמה. סיים לימודי ניהול הצגה. בשנת 1970 שב ארצה והחל לנהל אדמיניסטרטיבית את התיאטרון לילדים ולנוער של אורנה פורת. ב-1973 הקים את תיאטרון באר שבע וניהל אותו במשך שמונה שנים. לאחר מכן הציע את ציפי פינס להחליפו שם.
משנת 1981 ועד 2009 ניהל את בית הספר לאמנויות הבמה "בית צבי" ברמת גן (למעט 1994, בה ניהלה את בית הספר הבמאית אתי רזניק). בשנת 1982 יסד את ההוצאה לאור של המחזות, שליד "בית צבי". בשנת 1984 הקים את תיאטרון הספרייה, הפועל לצד "בית צבי" ומעלה הפקות בהן משתתפים לרוב בוגרי בית הספר.
בשנת 1994 עזב את בית צבי וניהל במשך למעלה משנה את התיאטרון הלאומי הבימה. בשנת 1995 חזר לנהל את בית צבי עד שנת 2009 בה מונה מיכה לבינסון לנהל את "בית צבי". באפריל 2006 זכה בפרס התיאטרון הישראלי על מפעל חיים, על שם מאיר מרגלית.
בתפקידיו השונים טיפח בילו רבים מאנשי התיאטרון בישראל, במאים ושחקנים.
בדצמבר 2011, נפטר לאחר מאבק במחלת הסרטן.[1] בילו ביקש שגופתו תישרף. ב-21 בדצמבר 2012, במלאת שנה למותו, נקרא האולם הראשי בבית צבי על שמו והוסר הלוט מעל פסלו.
קישורים חיצוניים
- גרי בילו (אורכב 09.02.2013 בארכיון Wayback Machine) באתר תיאטרון תהל
- מיכל זהבי, גרשון בילו – מתיאטרון באר-שבע להנהלת "בית צבי", דבר, 5 באוגוסט 1981
- אורית הראל, שריטה בחול, באתר nrg, 7 באפריל 2006 - ריאיון עם גרי בילו, לרגל זכייתו בפרס מפעל חיים בטקס פרס התיאטרון הישראלי
- מרב יודילוביץ', "מורה לחיים תישאר": פרידה מגרי בילו, באתר ynet, 13 בדצמבר 2011
- מיכאל הנדלזלץ, אחרי שהמסך ירד: פרידה מגרי בילו, באתר הארץ, 14 בדצמבר 2011
מיכאל הנדלזלץ, החותם שהותיר גרי בילו בתיאטרון הישראלי, באתר הארץ, 16 בדצמבר 2013
הערות שוליים
- ^ גרי בילו, מנהל "בית צבי" לשעבר, הלך לעולמו, ynet , 13 בדצמבר 2011.
| הקודם: 2004 - שמעון ישראלי |
פרס התיאטרון הישראלי - פרס מפעל חיים 2005 - גרי בילו |
הבא: 2006 - יעקב אגמון |
