גשר וראזאנו נארוז
 | |
| גשר וראזאנו נארוז וסטטן איילנד בזריחה | |
| מאפיינים כלליים | |
|---|---|
| שימוש | כלי רכב |
| מיקום | סטטן איילנד - ברוקלין |
| קואורדינטות | 40°36′23″N 74°02′44″W / 40.60639°N 74.04556°W |
| מידע על ההקמה | |
| מתכנן | אות'מאר אמאן |
| עלות | 320 מיליון דולר |
| מבנה | גשר תלוי |
| תקופת הבנייה |
? – מפלס עליון 1964 מפלס תחתון 1969 |
| מידות | |
| אורך | 1,600 מטר |
| גובה | 207 מעל גובה פני הים |
גשר וראזאנו נארוז (באנגלית: Verrazano Narrows Bridge) הוא גשר תלוי המחבר בין רובע סטטן איילנד לבין רובע ברוקלין בעיר ניו יורק. הגשר מחבר את הרבעים בעוברו מעל הנרוז - מצר הים שבפתח נמל ניו יורק במעבר בין מפרץ ניו יורק העליון למפרץ ניו יורק התחתון.
הגשר קרוי על שם המגלה האיטלקי ג'ובני דה וראזאנו - שהיה האירופאי הראשון שנכנס לאזור נמל ניו יורק והפליג במעלה נהר ההדסון.
אורך חלקו המרכזי של הגשר 1,298 מטרים, והיה הגשר התלוי הארוך בעולם בעת שנפתח בשנת 1964. כיום הוא השביעי באורכו בעולם.
הגשר מכונה בקרב תושבי העיר בשם "הוראזאנו".
הקמת הגשר
הגשר הוא האחרון מהמבנים הציבוריים של העיר ניו יורק שנבנו תחת פיקוחו וביוזמתו של רוברט מוזס - ראש רשות המנהרות וגשר טרייבורו. הגשר תוכנן על ידי אותמר אמאן (אשר תכנן גם את גשר ג'ורג' וושינגטון, גשר ברונקס וייטסטואון, גשר טרייבורו ואת גשר ת'רוגס נק).
עבודות הקמת הגשר החלו ב-13 באוגוסט 1959. המפלס העליון של הגשר נפתח לציבור ב-21 בנובמבר 1964 בעלות של 320 מיליון דולרים. בטקס הפתיחה נכחו למעלה מ-5,000 מוזמנים והוא נערך על ידי ראש העיר באותה עת - רוברט פ. ואגנר. המפלס התחתון של הגשר נחנך ב-28 ביוני 1969.
הגשר היה הגשר התלוי הארוך בעולם בין 1964 ל-1981 עם בניית גשר האמבר באנגליה.
הגשר בבעלות העיר ניו יורק ומנוהל על ידי רשות גשר ומנהרת טרייבורו.
סטטיסטיקה
ע"פ משרד התחבורה של ארצות הברית:
- כל אחד משני המגדלים מכיל 1 מיליון ברגים ו-3 מיליון מסמרים.
- קוטר כל אחד מארבעת הכבלים הוא 914 מ"מ. כל כבל מורכב מ-26,108 חוטים באורך כולל של 230,136 ק"מ.
- בגלל גובה המגדלים (211 מ') והמרחק ביניהם (1,298 מ'), היה צורך להביא בחשבון את העקמומיות של פני כדור הארץ בעת תכנון הגשר – המרחק בין שני המגדלים בקצה העליון גדול ב-41.275 מ"מ מהמרחק בסיס; המגדלים אינם מקבילים זה לזה.[1]
- בגלל ההתפשטות התרמית של כבלי הפלדה, גובה מפלס הכביש בקיץ נמוך ב-3.66 מ' מאשר בחורף. [2]
מחלוקת בדבר שם הגשר
שמו של הגשר היה נתון במחלוקת במשך שנים רבות. שם הגשר הוצע לראשונה על ידי האגודה ההיסטורית האיטלקית של אמריקה כאשר הגשר היה עוד בשלבי התכנון. אף שהתכנון הראשוני נזנח, המשיכה האגודה לפעול למען הקמת הגשר וקריאתו על שמו של וראזאנו. במסגרת מאמצי האגודה ופעולותיה הכריז בשנת 1954 מושל ניו יורק ו. אווריל הרימן שה-17 באפריל יום הגעתו של ואראזנו למפרץ ניו יורק יקרא "יום וראזאנו".
בעקבות הכרזה זו פנה ראש האגודה ג'ון נ. לה קורט לרשות המנהרות וגשר טרייבורו וביקש שנית הקמת גשר על שמו של וראזאנו. מנהל הרשות הודיע לו כי מעולם לא שמע על וראזאנו, וכי השם ארוך מידי.
בעקבות תשובתו של מנהל הרשות, הוצע חוק באספת הנבחרים של מדינת ניו יורק לקרוא לגשר על שם המגלה. החוק עבר ונחתם בשנת 1960 על ידי מושל המדינה נלסון רוקפלר.
המחלוקת על שם הגשר התעוררה שוב בשנה האחרונה לבנייתו, לאחר הירצחו של ג'ון פ. קנדי. בעקבות הרצח נערכה עצומה שדרשה לקרוא לגשר על שמו. העמותה פנתה לאחיו של קנדי, רוברט קנדי שהודיע כי לא יסכים שיקראו לגשר על שם אחיו.
על אף המאבק הארוך, רבים מתושבי העיר קוראים לגשר "גשר נארוז" או "גשר ברוקלין - סטטן איילנד".
שימושי הגשר
בכל שנה נערך על הגשר (ובחלקים אחרים בעיר) מרוץ המרתון של העיר ניו יורק, המתחיל בקצהו של הגשר המצוי על הסטטן איילנד. פתיחת המרוץ בו רואים את הגשר מלא אצנים היא אירוע טלוויזיוני שנתי.
בקולנוע
הגשר הופיע בסרט משנת 1977 - "Saturday Night Fever" בכיכובו של ג'ון טרבולטה המגלם את דמותו של טוני מנרו, ומטפס על כבלי הגשר.
קישורים חיצוניים
- מבני גשר וראזאנו
- רשות התחבורה העירונית של ניו יורק - אתר רשמי
- nycroads.com
- בחירת שם הגשר
- הגשר חוגג 40
הערות שוליים
- ^ "Verrazano-Narrows Bridge". MTA Bridges & Tunnels. נבדק ב-21 בפברואר 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Guide to Civil Engineering Projects In and Around New York City (2nd ed.). Metropolitan Section, American Society of Civil Engineers. 2009. pp. 36–37.
