גשר שלוסבריקה
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מבנה הנדסי ריקה. גשר שלוסבריקה (בגרמנית: Schloßbrücke) הוא גשר באזור מיטה בברלין שבגרמניה, אשר נבנה בין השנים 1821 – 1824 בהתאם לתוכניות של קארל פרידריך שינקל, הגשר קיבל את שמו בשל סמיכותו לארמון הקיסרות הפרוסית ברלינר שטאדטשלוס הגשר מסמן את סופה המזרחי של שדרת אונטר דן לינדן.
היסטוריה
במקום זה היה קיים גשר שחצה את תעלת השפרה כבר במאה ה-15, שליטי בית הוהנצולרן חלפו עליו בדרכם לצייד בטירגארטן, גשר יסודות עמוקים שנבנה במקומו בשנת 1738 שימש מאוחר יותר את חילות נפוליאון כדרך ישירה למרכז העיר.
במאה ה-19 גשר העץ נחשב כבלתי מספק על ידי פרידריך וילהלם השלישי, מלך פרוסיה והוא הזמין גשר ראוי יותר והטיל את המשימה על אדריכל החצר קארל פרידריך שינקל. מלאכת התכנון החלה בשנת 1819 והבניה עצמה החלה כעבור שנתיים, כחלק מחידוש כל אזור אונטר דן לינדן מהשפרה ועד כיכר בבל כולל את הלוסטגארטן ובית המשמר החדש. מגשר הקשתות שנבנה מאבן חול נבנתה דרך ישרה המובילה עד לשער ברנדנבורג.
ב-29 בנובמבר 1823, בזמן חגיגות הנישואים של פרידריך וילהלם הרביעי, מלך פרוסיה ואליזבת לודוויקה, נסיכת בוואריה, התאסף קהל רב על הגשר טרם השלמתו ועשרים ושניים אנשים טבעו בנהר. הגשר נפתח לתנועה בקיץ 1824.
הגשר הורחב בשנת 1912 וחוזק בבטון מזוין בשנות ה-20 של המאה ה-20, הגשר ניזוק במהלך מלחמת העולם השנייה. בשנת 1951 מזרח גרמניה העניקה לו את השם גשר מרקס-אנגלס. שמו חזר לשמו המקורי ב-3 באוקטובר 1991, עם איחוד גרמניה מחדש.
פסלים
לפי תכנונו ועיצובו של קארל פרידריך שינקל הוקמו בגשר מעל העמודים התומכים שמונה זוגות של פסלי שיש שהוזמנו מפסלים שונים המתארים את התהוותו של גיבור:
בזמן מלחמת העולם השנייה הפסלים הועברו למחסן בצידה המערבי של ברלין, רק בשנת 1981 הסכם בין מערב גרמניה ומזרח גרמניה איפשר את החזרת הפסלים למזרח, בשנת 1984 הסתיימה עבודת השיקום, והפסלים חזרו למיקומם המקורי.
קישורים חיצוניים
