דאודורנט
דֵּאוֹדוֹרַנְט (בעברית תַּכְשִׁיר אַל-רֵיחַ או אַל-רֵיחַ) הוא חומר קוסמטי בצורת תרסיס, ג'ל, נוזל או משחה מוצקה, הנמרח או מרוסס על הגוף על מנת להפחית בריח הזיעה אשר נגרם מפעילות בקטריאלית על העור ולבשם אותו. תת-קבוצה של הדאודורנטים הם אלה מסוג "אנטיפרספירנט" - חומר נגד הזעה המכיל מלחי אלומיניום שתפקידם לכווץ את בלוטות הזיעה ולהקטין את כמותה, והם בשימוש בעיקר בבית השחי ובכפות הרגליים. בשנים האחרונות, בעקבות חשיפה להשלכות הבריאותיות של שימוש בדאודורנט מסוג "אנטיפרספירנט", החלו להימכר גם דאודורנטים טבעיים. סודה לשתייה יכולה גם לשמש דאודורנט טבעי.
הדאודורנט המסחרי הראשון בהיסטוריה נקרא "מאם", והוא פותח בפילדלפיה שבארצות הברית בשנת 1888. הפטנט על החומר "אנטיפרספירנט" נרשם ב-28 בינואר 1941 על ידי הכימאי האמריקאי ג'ולס מונטרייר[1].
השלכות בריאותיות
מסקר שנערך על ידי מכון גיאוקרטוגרפיה[2] עלה כי כמעט מחצית מאוכלוסיית ישראל חוששת מנזק העלול להיגרם מהשימוש בדאודורנטים, ויותר ממחצית מההורים חרדים לבריאות ילדיהם המשתמשים בהם.
מלחי אלומיניום
יותר מ-95% מהדאודורנטים מכילים דבקים ואלומיניום, אשר סותמים את נקבוביות העור ובכך מונעים את הפרשת הזיעה הטבעית החיונית לתפקוד התקין של הגוף. אצל מיעוט מהאנשים מלחים אלו סוגרים לגמרי את הנקבוביות ועלולים ליצור תהליך דלקתי הדומה לתגובה אלרגית. יצרני הדאודורנטים מציינים על המוצרים כי יש לבדוק אותם על הגוף בטרם שימוש נרחב. מחקרים שנעשו בכלבים[3] ועכברים[4] הראו השפעה מזיקה של מלחי האלומיניום הנמצאים בדאודורנטים, וכמות מוגברת של החומרים נצפתה גם במוחם של חולי מחלת אלצהיימר - אך לא נמצאה סיבתיות בין העובדות.[5][6]
מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) הודיע כי שימוש יום-יומי בדאודורנטים בקרב אנשים הסובלים מבעיות בתפקוד הכליות עלול להציב אותם בקבוצת סיכון, ועל כן עליהם להיוועץ ברופא בטרם השימוש במוצרים המכילים מלחי אלומיניום.[7]
סרטן השד
בשנות התשעים רווחה אגדה אורבנית שהתבססה על שמועות שהופצו ברשת האינטרנט, לפיה לדאודורנטים מסוג "אנטיפרספירנט" יש קשר למחלת סרטן השד.[8] בעקבות השמועות הודיע המכון הלאומי לסרטן האמריקאי (ה-NCI) כי לא ידוע לו על מחקר כלשהו התומך בקיומו של קשר בין השימוש בדיאודורנטים או במונעי הזעה לבין התפתחות סרטן השד וגם במנהל המזון והתרופות האמריקאי הודיעו כי אין כל מחקרים או נתונים מחקריים אשר תומכים בסברה זו. זוהי גם עמדתה הרשמית של האגודה למלחמה בסרטן בישראל[9].
סוגי דאודורנטים
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: דאודורנט |
הערות שוליים
- ^ United States Patent No. 2,230,084
- ^ הסקר כלל 524 נשאלים המהווים מדגם מייצג של הציבור בישראל
- ^ "Rapid Communications: Antiperspirant Induced DNA Damage in Canine Cells by Comet Assay - Toxicology Mechanisms and Methods"
- ^ Anane R, Bonini M, Creppy EE (September 1997). "Transplacental passage of aluminum from pregnant mice to fetus organs after maternal transcutaneous exposure". Hum Exp Toxicol 16 (9): 501–4. PMID 9306136
- ^ Trapp GA, Miner GD, Zimmerman RL, Mastri AR, Heston LL (December 1978). "Aluminum levels in brain in Alzheimer's disease". Biol. Psychiatry 13 (6): 709–18
- ^ Rapid Communications: Antiperspirant Induced DNA Damage in Canine Cells by Comet Assay - Toxicology Mechanisms and Methods
- ^ אזהרת מנהל המזון והתרופות האמריקאי
- ^ "ACS: Antiperspirants and Breast Cancer Risk"
- ^ האגודה למלחמה בסרטן בישראל, "האגודה מפריכה את הקשר בין דיאודורנטים וסרטן השד", אתה האגודה, 2008
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.